תובענה ייצוגית בישראל – מדריך להבנת ההליך והשלכותיו

מאמר בנושא תובענות ייצוגיות

עו"ד הדס בקל,

שותפה, מחלקת הליטיגציה, מתמחה בתובענות ייצוגיות ומנהלת משותפת של מחלקת מדיה ותקשורת

מהי תובענה ייצוגית?

תובענה ייצוגית היא הליך ייחודי במשפט האזרחי, במסגרתו אדם יחיד, רשות ציבורית או ארגון רשאים להגיש, בתנאים מסוימים, בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשם קבוצת חברים בעלי עילת תביעה משותפת. 

המקור המשפטי בישראל לתובענות ייצוגיות הוא חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק"). לפני חקיקת החוק, ניתן היה להגיש תובענות ייצוגיות רק בהתאם להסדרים ספציפיים שנקבעו בדברי חקיקה שונים, בהתאם להסדרים שנקבעו בדברי חקיקה אלה והפרשנות המשפטית שנקבעה  בפסיקת בתי המשפט. 

החוק מגדיר את מסגרת ההליך, ומסדיר את התנאים להגשת תובענה ייצוגית, מי רשאי להגיש תובענה ייצוגית, סוגי התביעות שניתן להגיש במסגרת הליך של תובענה ייצוגית, וסמכויות בתי המשפט בניהול הבקשה לאישור התובענה הייצוגית והתובענה הייצוגית (ככל שהבקשה לאישור התקבלה). לצדו הותקנו גם תקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010, המסדירות היבטים פרוצדורליים.

למה נועדה תובענה ייצוגית?

כפי שעולה מסעיף 1 לחוק, מטרת ההליך היא לאפשר זכות גישה יעילה והוגנת לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים, ולעודד אכיפה אזרחית של הדין ולהרתיע מפני הפרתו, ולתת סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין.

 בתי המשפט בישראל הדגישו את הצורך באיזון ראוי בין שימוש יעיל בתובענה הייצוגית לבין הגנה על הנתבע מפני תביעות סרק, ושימוש לא ראוי בהגשת התובענה הייצוגית למטרת סחטנות. 

תחומי עיסוק שכיחים בתובענות ייצוגיות

סעיף 3 לחוק קובע כי לא תוגש תובענה ייצוגית בישראל, אלא בתביעה כמפורט בתוספת השנייה לחוק ("התוספת השנייה") או בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית. 

התוספת השנייה כוללת רשימה של סוגי תביעות בהם ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית, ו בין היתר:

• תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.
• תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת
• תביעה נגד תאגיד בנקאי.
• תביעה נגד נותן שירותים פיננסים, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016
• תביעה בעילה לפי חוק התחרות הכלכלית.
• תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך או ליחידה.
• תביעה בקשר למפגע סביבתי נגד גורם מפגע כמשמעותם בחוק למניעת מפגעים סביבתיים.
• תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס אגרה או תשלום חובה אחר.

תוכנה של התוספת השנייה גמיש ונתון לשינויים. המחוקק עיגן בה "רף מינימום" של עילות ומערכות יחסים שיש בהן כדי לפתוח את שערי ההליך הייצוגי, אך הסמיך את מחוקק המשנה "להוסיף על התוספת השנייה" – לאחר התייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת (סעיף 30(2) לחוק).

מי רשאי להגיש תובענה ייצוגית ובאילו תנאים

על פי סעיף 4 לחוק, רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית:

• אדם שיש לו עילת תביעה אישית.
• רשות ציבורית, בתנאים מסוימים.
• ארגון שפועל לקידום עניין ציבורי, בתנאים מסוימים, ובלבד שבית המשפט שוכנע כי, בנסיבות העניין, קיים קושי להגיש את הבקשה בידי אדם בעל עילת תביעה אישית. חריג לכך: המועצה הישראלית לצרכנות רשאית להגיש בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, אף אם לא קיים קושי כאמור.

הכניסה בשערי התובענה הייצוגית מותנית בעמידתם של המבקש, והתובענה עצמה, בתנאים המפורטים בסעיפים 4 ו-8 לחוק. כך, למשל על מגיש הבקשה להראות שהתובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, שקיימת אפשרות סבירה שההליך יוכרע לטובת הקבוצה, שההליך הוא הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכרעה, ושהתובע המייצג ועורך דינו ייצגו את הקבוצה בתום לב ובאופן הולם.

המבחנים לאישורה של תובענה ייצוגית הם מחמירים מאלה שעל-פיהם נבחנת בקשה לסילוק על הסף של תביעה רגילה. על התובע הייצוגי להניח בפני בית המשפט תשתית משפטית וראייתית התומכת לכאורה בתביעתו. בשונה מן התובע בתביעה רגילה, המבקש לאשר תובענה כייצוגית אינו יכול להסתפק בעובדות הנטענות בכתב התביעה, אלא מוטלת עליו החובה להוכיחן באופן לכאורי.

 (רע"א 3489/09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת צפוי מתכות עמק זבולון בע"מ (11.4.2013). 

שלבי ניהול התובענה ייצוגית

• הגשת בקשה לאישור | על התובע הייצוגי לפרט את טיעוניו, כולל אסמכתאות, ולצרף תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה . המבקש ישלח הודעה על הגשת בקשה לאישור לגורמים שנקבעו בתקנות.
• הגשת בקשות מקדמיות |  בקשות בנוגע לאופן ההמצאה, בקשות לסילוק על הסף
• הגשת תשובה, תגובה לתשובה ורשימת בקשות מקדמיות | המשיב רשאי להגיש תשובה לבקשת האישור, שבה יפורטו טיעוניו כולל אסמכתאות. לתשובה יצורף תצהיר לאימות העובדות המשמשות יסוד לתשובה. המבקש רשאי להשיב לתשובת המשיב. ניתן להגיש רשימת בקשות לפני המועד שנקבע לקדם משפט (כגון בקשה לגילוי מסמכים).

דיון בבקשה לאישור והכרעה | ניתן לקיים הליך של שמיעת ראיות.. לאחר שיוגשו סיכומי הצדדים, תינתן החלטה בכתב, לעיתים לאחר הליך ארוך.

• ניהול התובענה הייצוגית | אם ניתן אישור לנהל את התובענה כייצוגית, תנוהל  תובענה ייצוגית בשם הקבוצה.
• הסדר פשרה הסדר הסתלקות או פסק דין בתובענה הייצוגית | ניתן להגיש הסדר בהסכמה בכל שלב של ההליך. כל הסדר טעון את אישור בית המשפט .
• הליכי ערעור |  על החלטה המאשרת תובענה ייצוגית ניתן להגיש בקשת רשות לערער. החלטה הדוחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית ניתנת לערעור בזכות. 

בתי המשפט יכולים לפסוק פיצוי כספי, צווי עשה/מניעה, ולעיתים פיצוי שאינו ממוני (במקרים חריגים).

מרבית ההליכים מסתיימים בהסדרים מוסכמים, ולעיתים אף טרם הגשת תשובה לבקשת האישור. 

השלכות משפטיות ועסקיות של תובענה ייצוגית על חברות

תובענה ייצוגית עלולה לחשוף חברות, בין היתר:

• לחיוב כספי משמעותי, הן בשל עלויות ניהול ההליך המשפטי והן בשל החשיפה הכספית אם תאושר התובענה כייצוגית.
• לנזק תדמיתי בשל עצם הפרסום על הגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית.
• לחשיפת מידע ומסמכים רגישים.
• להליכים משפטיים נוספים לרבות הליכים מנהליים וחקירות. לשינויים תפעוליים והתאמות רגולטוריות.
• לאובדן הזדמנויות עסקיות בשל קיומו שך הליך תלוי ועומד

תפקידו של עורך הדין בתביעה הייצוגית

עורך הדין הוא בדרך כלל היזם של ההליך הייצוגי, ומי שמוביל אותו בכל שלביו.  בא כוח המייצג אחראי על ניסוח הבקשה לאישור, איסוף ראיות, ניהול ההליך וייצוג הקבוצה. בשל התפקיד הייחודי של בא כוח מייצג, נקבע בס' 17 לחוק, כי במילוי תפקידיו, יפעל בא כוח מייצג בנאמנות ובמסירות לטובת הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור או הקבוצה שבשמה מנוהלת התובענה הייצוגית, לפי הענין, כאילו היתה שולחתו. 

המלצות פרקטיות לחברות

• ניתוח חשיפות משפטיות והתאמת המדיניות של החברה להוראות הדין.
• הטמעת נהלים, ביצוע הדרכות וריענון לגבי הוראות הדין
• הטמעת תהליכי בקרה , וקביעת חובות דיווח.
• תגובה מהירה לתלונות צרכנים ומניעת תביעות פוטנציאליות.
• התייעצות עם עורך דין המתמחה בתובענות ייצוגיות בעת קבלת התראה או איום בנקיטת הליך משפט.
• ניהול יומן אירועים מסודר כאשר קיימת חשיפה לתביעה ייצוגית
• דיווח לכל הגורמים הרלבנטיים, לרבות לחברת הביטוח

סיכום

ההליך הייצוגי בישראל הפך לכלי משמעותי, שמאז חקיקתו מוביל לשינויים בהתנהלות חברות רבות. חשוב להיערך מראש, להכיר את החוק והפסיקה, ולפעול בליווי משפטי צמוד למניעת סיכונים וניהול נכון של ההליך.

הדס בקל היא שותפה במחלקת הליטיגציה במשרד EBN ומובילה את תחום התובענות הייצוגיות.