מאמר בנושא תובענות ייצוגיות
שותפה, מחלקת הליטיגציה, מתמחה בתובענות ייצוגיות ומנהלת משותפת של מחלקת מדיה ותקשורת
מהי תובענה ייצוגית?
תובענה ייצוגית היא הליך ייחודי במשפט האזרחי, במסגרתו אדם יחיד, רשות ציבורית או ארגון רשאים להגיש, בתנאים מסוימים, בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשם קבוצת חברים בעלי עילת תביעה משותפת.
המקור המשפטי בישראל לתובענות ייצוגיות הוא חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק"). לפני חקיקת החוק, ניתן היה להגיש תובענות ייצוגיות רק בהתאם להסדרים ספציפיים שנקבעו בדברי חקיקה שונים, בהתאם להסדרים שנקבעו בדברי חקיקה אלה והפרשנות המשפטית שנקבעה בפסיקת בתי המשפט.
החוק מגדיר את מסגרת ההליך, ומסדיר את התנאים להגשת תובענה ייצוגית, מי רשאי להגיש תובענה ייצוגית, סוגי התביעות שניתן להגיש במסגרת הליך של תובענה ייצוגית, וסמכויות בתי המשפט בניהול הבקשה לאישור התובענה הייצוגית והתובענה הייצוגית (ככל שהבקשה לאישור התקבלה). לצדו הותקנו גם תקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010, המסדירות היבטים פרוצדורליים.
למה נועדה תובענה ייצוגית?
כפי שעולה מסעיף 1 לחוק, מטרת ההליך היא לאפשר זכות גישה יעילה והוגנת לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים, ולעודד אכיפה אזרחית של הדין ולהרתיע מפני הפרתו, ולתת סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין.
בתי המשפט בישראל הדגישו את הצורך באיזון ראוי בין שימוש יעיל בתובענה הייצוגית לבין הגנה על הנתבע מפני תביעות סרק, ושימוש לא ראוי בהגשת התובענה הייצוגית למטרת סחטנות.
תחומי עיסוק שכיחים בתובענות ייצוגיות
סעיף 3 לחוק קובע כי לא תוגש תובענה ייצוגית בישראל, אלא בתביעה כמפורט בתוספת השנייה לחוק ("התוספת השנייה") או בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית.
התוספת השנייה כוללת רשימה של סוגי תביעות בהם ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית, ו בין היתר:
תוכנה של התוספת השנייה גמיש ונתון לשינויים. המחוקק עיגן בה "רף מינימום" של עילות ומערכות יחסים שיש בהן כדי לפתוח את שערי ההליך הייצוגי, אך הסמיך את מחוקק המשנה "להוסיף על התוספת השנייה" – לאחר התייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת (סעיף 30(2) לחוק).
מי רשאי להגיש תובענה ייצוגית ובאילו תנאים
על פי סעיף 4 לחוק, רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית:
הכניסה בשערי התובענה הייצוגית מותנית בעמידתם של המבקש, והתובענה עצמה, בתנאים המפורטים בסעיפים 4 ו-8 לחוק. כך, למשל על מגיש הבקשה להראות שהתובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, שקיימת אפשרות סבירה שההליך יוכרע לטובת הקבוצה, שההליך הוא הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכרעה, ושהתובע המייצג ועורך דינו ייצגו את הקבוצה בתום לב ובאופן הולם.
המבחנים לאישורה של תובענה ייצוגית הם מחמירים מאלה שעל-פיהם נבחנת בקשה לסילוק על הסף של תביעה רגילה. על התובע הייצוגי להניח בפני בית המשפט תשתית משפטית וראייתית התומכת לכאורה בתביעתו. בשונה מן התובע בתביעה רגילה, המבקש לאשר תובענה כייצוגית אינו יכול להסתפק בעובדות הנטענות בכתב התביעה, אלא מוטלת עליו החובה להוכיחן באופן לכאורי.
(רע"א 3489/09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת צפוי מתכות עמק זבולון בע"מ (11.4.2013).
שלבי ניהול התובענה ייצוגית
דיון בבקשה לאישור והכרעה | ניתן לקיים הליך של שמיעת ראיות.. לאחר שיוגשו סיכומי הצדדים, תינתן החלטה בכתב, לעיתים לאחר הליך ארוך.
בתי המשפט יכולים לפסוק פיצוי כספי, צווי עשה/מניעה, ולעיתים פיצוי שאינו ממוני (במקרים חריגים).
מרבית ההליכים מסתיימים בהסדרים מוסכמים, ולעיתים אף טרם הגשת תשובה לבקשת האישור.
השלכות משפטיות ועסקיות של תובענה ייצוגית על חברות
תובענה ייצוגית עלולה לחשוף חברות, בין היתר:
תפקידו של עורך הדין בתביעה הייצוגית
עורך הדין הוא בדרך כלל היזם של ההליך הייצוגי, ומי שמוביל אותו בכל שלביו. בא כוח המייצג אחראי על ניסוח הבקשה לאישור, איסוף ראיות, ניהול ההליך וייצוג הקבוצה. בשל התפקיד הייחודי של בא כוח מייצג, נקבע בס' 17 לחוק, כי במילוי תפקידיו, יפעל בא כוח מייצג בנאמנות ובמסירות לטובת הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור או הקבוצה שבשמה מנוהלת התובענה הייצוגית, לפי הענין, כאילו היתה שולחתו.
המלצות פרקטיות לחברות
סיכום
ההליך הייצוגי בישראל הפך לכלי משמעותי, שמאז חקיקתו מוביל לשינויים בהתנהלות חברות רבות. חשוב להיערך מראש, להכיר את החוק והפסיקה, ולפעול בליווי משפטי צמוד למניעת סיכונים וניהול נכון של ההליך.
הדס בקל היא שותפה במחלקת הליטיגציה במשרד EBN ומובילה את תחום התובענות הייצוגיות.