בשנים האחרונות שימוש בקוקיז ובטכנולוגיות מעקב הפך לעילת תביעה נפוצה נגד חברות בישראל, עם השלכות משפטיות וכלכליות משמעותיות.
יותר ויותר טענות מצד צרכנים ותובענות ייצוגיות מבוססות על טענות להפרת פרטיות, איסוף מידע ללא הסכמה תקפה או העברת מידע לצדדים שלישיים ללא גילוי מתאים. בהתאם לכך, סוגיית הקוקיז אינה עוד סוגיה טכנולוגית או שיווקית בלבד אלא מוקד חשיפה משפטית ממשי לתובענות ייצוגיות ולסנקציות רגולטוריות.
בדיני הגנת הפרטיות קוקיז נבחנים כמזהים מקוונים העשויים להיחשב כמידע אישי ולא ככלי טכני ניטרלי-אנונימי. בהתאם לגישה זו עצם השימוש בטכנולוגיות מעקב באתרי אינטרנט או באפליקציות עשוי להיחשב איסוף או עיבוד מידע אישי ולכן להיות כפוף לדיני הפרטיות ולחובות גילוי והסכמה.
קוקיז עשויים להיחשב מידע אישי משום שהם מאפשרים זיהוי של משתמש גם אם הזיהוי אינו ישיר אלא משתמע. בדיני פרטיות מודרניים מידע אישי אינו מוגבל לשם או מספר זהות בלבד אלא כולל גם מזהים מקוונים כגון כתובתIP , מזהה מכשיר או דפדפן. לפיכך הגדרת "מידע אישי", שעודכנה בתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות כוללת גם את הרכיב "מזהה מקוון", וזאת בדומה גם להגדרה המקבילה של GDPR. ביתר שאת, כאשר קוקי מאפשר לזהות משתמש באופן עקיף למשל באמצעות שילוב עם נתונים אחרים קל אף יותר לראות בו כמידע אישי אם ניתן לקשר אותו למשתמש מסוים באמצעים סבירים. במצב כזה איסוף, שמירה או שימוש במידע זה עשויים להיחשב עיבוד מידע אישי החייב לעמוד בדרישות הדין.
קוקיז של צד שלישי מעלים רמת סיכון משפטית גבוהה יותר בשל מעורבות גורמים חיצוניים בעיבוד המידע. בעוד שקוקיז של צד ראשון משמשים בדרך כלל לתפעול האתר או לשיפור חוויית המשתמש קוקיז של צד שלישי מאפשרים העברת מידע לגורמים חיצוניים כגון פלטפורמות פרסום או שירותי אנליטיקה.
במקרים כאלה מתעוררות שאלות משפטיות הנוגעות לשיתוף מידע עם ספקים למעמדם של אותם גורמים כמעבדי מידע או בעלי שליטה במידע ולחובת הגילוי כלפי המשתמשים.
העברת מידע לצדדים שלישיים ללא גילוי ברור או הסכמה תקפה עשויה לשמש בסיס לטענות בדבר פגיעה בפרטיות או הפרת חובות גילוי.
טענות משפטיות אינן מוגבלות לקוקיז בלבד אלא מתייחסות למגוון טכנולוגיות מעקב דיגיטליות. תובענות ייצוגיות רבות מתייחסות לשילוב של מספר כלים טכנולוגיים לאיסוף מידע על משתמשים.
טכנולוגיות אלה עשויות לכלול בין היתר פיקסלים למעקב אחר פעילות משתמשים כלי אנליטיקה לאיסוף נתוני שימוש SDKs באפליקציות מובייל ומנגנוני מעקב בין אתרים.
כאשר טכנולוגיות אלה מאפשרות יצירת פרופילים התנהגותיים או שיתוף מידע עם גורמים נוספים הן עשויות להיחשב עיבוד מידע אישי לצרכי הדין.
ככלל, קוקיז צד שלישי משמשים נותני שירותים לאתר שמספרים שירותים חיוניים או מקובלים, דוגמת שפה וניראות של האתר, אנליטיקס או התאמת פרסומות וקמפיינים שיווקיים.
הרגולציה החלה על שימוש בקוקיז נשענת על עקרונות הסכמה וגילוי גם כאשר אין הסדרה ייעודית. דיני פרטיות רבים אינם כוללים הוראות ספציפיות לקוקיז אך בתי משפט ורשויות אכיפה מיישמים עליהם את העקרונות הכלליים של דיני הגנת הפרטיות.
המשטר האירופי קובע כי שימוש בקוקיז מחייב הסכמה חופשית ומדעת למעט חריגים מצומצמים. תחת ה GDPR והדירקטיבה על פרטיות בתקשורת אלקטרונית קוקיז שאינם חיוניים לפעילות האתר מחייבים הסכמה מראש של המשתמש.
במסגרת זו נקבע כי הסכמה חייבת להיות חופשית ספציפית ומדעת. הסכמה מכללא אינה מספיקה וקוקיז הכרחיים בלבד פטורים מדרישת הסכמה.
הסטנדרטים האירופיים משפיעים גם על טענות משפטיות בישראל במיוחד כאשר חברות פועלות מול משתמשים באיחוד האירופי או מאמצות סטנדרטים בינלאומיים.
בארצות הברית תובענות ייצוגיות הפכו לכלי מרכזי לאכיפת פרטיות בתחום המעקב הדיגיטלי. תביעות רבות מבוססות על דיני פרטיות מדינתיים חוקים צרכניים או דיני האזנת סתר.
טענות משפטיות שהועלו בארצות הברית כגון מעקב ללא הסכמה או שיתוף מידע עם צדדים שלישיים משפיעות גם על ניסוח תביעות בישראל.
עורכי דין לתובעים בישראל מסתמכים לעיתים על ניתוחים משפטיים אמריקאיים כדי לבסס טענות דומות במסגרת הדין המקומי.
הדין הישראלי אינו כולל הסדרה ייעודית לקוקיז אך בתי המשפט ורשויות האכיפה מחילים עליהם את עקרונות דיני הפרטיות הכלליים.
להבדיל מאירופה או ארה"ב, בישראל הדין כן מכיר בהסכמה מכללא ולכן אין חובה לדרוש הסכמה אקטיבית מהמשתמש שנכנס לאתר. בדומה גם רשות הגנת הפרטיות הכירה בכך בגילוי הדעת שפירסמה בפברואר 2026 בנוגע להסכמה. קוקיז עשויים להיכנס להגדרת מידע אישי כמפורט לעיל, כאשר הם מאפשרים זיהוי של אדם. חוק הגנת הפרטיות חל על איסוף ועיבוד מידע אישי במאגרי מידע. ולכן, דרישת ההסכמה מיודעת תחולו, וקיימת חשיבות בנוגע לאופן היידוע (למשל באמצעות באנר, למרות שאינו מחוייב לפי דין) וכן בנוגע לסוג הקוקיז שמשתמש סביר היה מצפה שייעשה בו שימוש באתר האינטרנט. בנוסף, נדרש ליישם את דרישת היידוע במסגרת מדיניות הפרטיות לתת גילוי נאות אודות הקוקיז, השימושים השונים וגם בדבר האפשרות לשיתוף המידע עם ספקים צדדים שלישיים.
במקרים כאלה עשויות להתעורר שאלות משפטיות הנוגעות לחובת גילוי לחוקיות האיסוף ולשימוש במידע.
העלייה בתביעות ייצוגיות בנושא קוקיז נובעת משילוב של מודעות ציבורית התפתחויות רגולטוריות וייבוא טיעונים מחוץ לישראל. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות יצר מודעות גוברת הן בקרב בעלי אתרים והן בקרב תובעים. גם חברות שמפעילות את האתרים פועלות לעיתים ליישר קו עם סטנדרטים שמיובאים מחו"ל.
בשנים האחרונות ניכרת עלייה במספר הפניות המקדימות לחברות בטענה להפרת פרטיות עקב שימוש בקוקיז. במקרים רבים פניות אלה משמשות שלב מקדים להגשת בקשות לאישור תובענה ייצוגית.
לפי פרסומים משפטיים וסקירות בתחום מספר תובענות ייצוגיות הקשורות לפרטיות וטכנולוגיות מעקב בישראל גדל בשנים האחרונות.
חברות הפועלות במגזרים עתירי מידע אישי של צרכנים חשופות במיוחד לתביעות בנושא קוקיז.
ענפים שבהם הוגשו תביעות או פניות רבות כוללים בין היתר בנקים וגופים פיננסיים קופות חולים וגופים רפואיים, אתרי מסחר מקוון אך גם גופים ציבוריים כמו עיריות ורשויות מדינה.
בענפים אלה עצם איסוף המידע עשוי להיות רגיש יותר מבחינה משפטית.
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות צפוי להרחיב את האחריות והחשיפה של חברות בתחום עיבוד מידע אישי. התיקון מבקש לחזק את מנגנוני האכיפה ולהגדיל את הסנקציות האפשריות.
בהיבט רחב יותר עצם קידום התיקון משקף שינוי תפיסתי שלפיו דיני פרטיות נתפסים יותר ויותר ככלי אכיפה בעל השלכות כלכליות משמעותיות.
בתביעות ייצוגיות בתחום הקוקיז מועלות טענות חוזרות הנוגעות להסכמה, גילוי והעברת מידע.
תובעים טוענים לעיתים כי השימוש בקוקיז נעשה ללא הסכמה מדעת של המשתמש. טענה זו מבוססת על כך שהמשתמשים אינם מודעים בפועל להיקף המעקב או לשימושים במידע.
טענות רבות מתמקדות בנוסח באנרי הקוקיז ובאופן הצגת אפשרויות הבחירה למשתמשים. לדוגמה נטען לעיתים כי אפשרות הסירוב מוסתרת או מורכבת יותר לביצוע.
העברת מידע לספקי שירותים או לפלטפורמות פרסום עשויה להוות בסיס לטענות משפטיות. הטענה המרכזית היא כי מידע על משתמשים מועבר לגורמים נוספים ללא גילוי מתאים.
שימוש בטכנולוגיות מעקב ליצירת פרופילים התנהגותיים עשוי להיחשב כפגיעה בפרטיות. טענות אלה מבוססות על כך שהמשתמשים אינם מודעים להיקף איסוף המידע ולניתוחו.
לשימוש בקוקיז השלכות משפטיות ישירות על חשיפת החברה ניהול סיכונים ותדמית.
תובענות ייצוגיות וגם תביעות אחרות עשויות ליצור חשיפה כספית משמעותית לחברות. גם כאשר התביעה אינה מתקבלת עצם ניהול ההליך כרוך בעלויות משפטיות ניכרות.
חברות רבות בוחרות לסיים תביעות מסוג זה בפשרה. פשרות עשויות לכלול פיצוי כספי התחייבות לשינוי מדיניות פרטיות או ביצוע התאמות באתר.
מעורבות משפטית מוקדמת מאפשרת לחברות לנהל את הסיכון המשפטי בצורה יעילה יותר. בחינה משפטית של מנגנוני איסוף מידע יכולה להפחית חשיפה להליכים משפטיים.
תובענה ייצוגית בתחום הפרטיות מתנהלת בדרך כלל במספר שלבים מרכזיים.
שלבים אופייניים כוללים פנייה מקדימה והתראה לחברה הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית שלבי הגנה ודיון בבקשת האישור ולאחר מכן הליך עיקרי או פשרה.
משך הליכים מסוג זה עשוי להימשך מספר שנים.
שימוש בקוקיז מחייב בחינה משפטית מוקדמת ולא תגובה לאחר הגשת תביעה. בעולם שבו טכנולוגיות מעקב הפכו לנפוצות סוגיית הקוקיז אינה עוד עניין טכנולוגי בלבד אלא סוגיה משפטית ואסטרטגית.
ככל שהמודעות הציבורית והרגולטורית לנושא גדלה כך גם הסיכון להליכים משפטיים ולתובענות ייצוגיות.
מחלקת הגנת הפרטיות והסייבר במשרדנו עומדת לרשותכם בכל עת.
