לדירקטוריון בחברה ציבורית תפקיד קריטי באיזון בין צורכי החברה, בעלי המניות, ובעלי עניין נוספים. במאמר קצר זה נפרט מעט על תפקידי הדירקטוריון; החובות המרכזיות החלות על דירקטורים; וחשיפות משפטיות וההגנות שיש לדירקטורים בפעילותם.
הגדרת תפקיד הדירקטוריון בחברה ציבורית
-
- התוויית המדיניות העסקית והאסטרטגיה של החברה: הדירקטוריון אחראי לעיצוב המדיניות והאסטרטגיה העסקית של החברה. תפקיד זה כולל ראייה רחבה של החברה, תוך התחשבות בבעלי המניות, העובדים, הלקוחות, הספקים, הרגולטורים והציבור הרחב.
- פיקוח על ההנהלה: הדירקטוריון ממלא תפקיד פיקוחי על ההנהלה ועל אופן יישום המדיניות והאסטרטגיה שנקבעו. סמכות זו כוללת מינוי ופיטורי המנכ"ל, ובקרה שוטפת על ביצוע החלטותיו. הדירקטוריון אינו מעורב בניהול השוטף, אלא מפקח על דרכי הניהול של החברה על ידי המנכ"ל וההנהלה.
- אישור הדוחות הכספיים: הדירקטוריון אחראי לאישור הדוחות הכספיים והצגתם לאספה הכללית.
- סמכות שיורית: כל סמכות של החברה שלא הוקנתה בחוק או בתקנון לאורגן אחר, נתונה לדירקטוריון.
חובות עיקריות החלות על הדירקטורים
הדירקטורים בחברה מצופים לפעול לאור עקרונות יסוד של זהירות, נאמנות ויושרה ואחריות כלפי החברה ובעלי מניותיה. חובות אלו מעוגנות בחוק החברות, התשנ"ט–1999, והן מהוות את הבסיס להתנהלות המקצועית והאתית של הדירקטורים בחברה.
חובת זהירות כלפי החברה
דירקטור מחויב לנהוג ברמת מיומנות, מקצועיות וזהירות סבירה, כפי שמצופה מנושא משרה סביר בתפקיד דומה, בנסיבות דומות. חובת הזהירות מעוגנת בסעיפים 252 ו-253 לחוק החברות, ומאפשרת הטלת אחריות משפטית על נושאי משרה שהתנהלו בפזיזות או ברשלנות, או שלא נקטו באמצעים סבירים לקבלת החלטות על בסיס מידע מספק. המשמעות המעשית היא שעל הדירקטור, בין היתר:
- לבסס את החלטותיו על מידע מהימן, שלם ורלוונטי: עליו לנקוט באמצעים סבירים לקבלת כל מידע הנוגע לכדאיות העסקית של פעולה המובאת לאישורו..
- להקדיש זמן ומעורבות מספקת: עליו להיות מעורב בתהליך שקדם לקבלת ההחלטה, לפעול לאיסוף המידע הרלוונטי, להתעדכן במידע הנוגע לפעילות החברה ולגלות בקיאות בענייניה, להתמצא במצבה הפיננסי ולהיות נוכח בישיבותיה.
- להפעיל שיקול דעת עצמאי: דירקטור רשאי להסתמך על חוות דעת של בעלי מקצוע, אך עליו להחזיק בידע וניסיון רלוונטיים שיאפשרו לו להפעיל שיקול דעת עצמאי ולהימנע מהסתמכות עיוורת.
- לוודא קיומם של מנגנוני בקרה וביקורת פנימיים מתאימים: כמו למשל, תוכניות אכיפה פנימיות, מערכות לאיתור פגמים ומערך ביקורת פנימית ועוד.
חובת אמונים כלפי החברה
על הדירקטור לפעול לטובת החברה, ולא לקדם אינטרסים אישיים, זרים או מנוגדים לכך. חובת האמונים מעוגנת בסעיף 254 לחוק החברות ומכפיפה את נושא המשרה לסטנדרט התנהגות גבוה, שעיקרו הצבת טובת החברה לפני טובתו שלו. היא כוללת מספר רכיבים מהותיים:
- איסור על ניגוד עניינים: דירקטור חייב להימנע ממצבים שבהם טובת החברה וטובתו האישית מצויים בניגוד עניינים.
- איסור על ניצול הזדמנות עסקית: דירקטור אינו רשאי לנצל מידע או הזדמנות עסקית שנודעו לו מתוקף תפקידו, לטובת עצמו או גורם אחר. עליו להעביר את המידע על ההזדמנות העסקית לחברה וליתן לחברה אפשרות לנצל את ההזדמנות העסקית בעצמה.
- חובת סודיות וחובת גילוי: סעיף 254(א)(4) לחוק החברות קובע כי נושא משרה יגלה לחברה כל ידיעה וימסור לה כל מסמך הנוגעים לענייניה, שבאו לידיו בתוקף מעמדו בחברה.
אחריות כלפי צדדים שלישיים
לצד החובות כלפי החברה עצמה, לדירקטורים קיימת אחריות גם כלפי צדדים שלישיים, ובהם נושים, משקיעים, רגולטורים ובעלי עניין חיצוניים אחרים.
שקיפות וציות
דירקטוריון מחויב לפעול בשקיפות מול בעלי המניות והציבור, לעמוד בתקני דיווח מחמירים, ולוודא שהחברה עומדת בתקנות חוק ניירות ערך והוראות רשות ניירות ערך. כמו כן, הדירקטוריון אחראי על תקינות הדיווחים למשקיעי החברה. בהתאם להוראות חוק ניירות ערך, חברה ציבורית מחויבת לדווח באופן שוטף על מצבה הפיננסי והעסקי, לרבות: פרסום דוחות רבעוניים ושנתיים המאושרים על ידי הדירקטוריון, וכן דיווחים מיידיים על אירועים מהותיים שעשויים להשפיע על שווי החברה או החלטות השקעה. הדירקטורים בתאגיד מצופים להיות מעורבים ולאשר דיווחים ודוחות אלה.
חשיפות משפטיות וההגנות שיש לדירקטורים בפעילותם
- חשיפות מרכזיות: כאשר דירקטור מפר את חובותיו, הוא עלול לשאת באחריות אישית רחבת היקף, במישור האזרחי, הפלילי והציבורי. דירקטורים שמפרים את חובותיהם כלפי החברה או כלפי צדדים שלישיים חשופים לסנקציות שונות, לרבות הליכי אכיפה פרטית (תביעות מצד החברה ומצד צדדים שלישיים) או אכיפה מינהלית ואף פלילית. מעבר להיבטים המשפטיים, דירקטוריון שלא פועל כחוק עלול לפגוע באמון המשקיעים, להוביל לירידת שווי המניה ולפגיעה מתמשכת במוניטין החברה ונושאי המשרה בה.
הגנות לדירקטורים
החוק מאפשר לחברות ציבוריות להעניק לדירקטורים הגנות משפטיות מפני אחריות אישית, וזאת כדי לאפשר להם לקבל החלטות באופן עצמאי וללא חשש מתמיד מחשיפה משפטית, כל עוד פעלו בתום לב ובאופן סביר. שלוש ההגנות המרכזיות הן: פטור, שיפוי וביטוח.
- פטור: החברה רשאית לקבוע בתקנון כי דירקטור יהיה פטור מאחריות בגין נזק שנגרם לחברה עקב הפרת חובת הזהירות כלפיה, למעט במקרים של הפרת חובת אמונים, פעולה בזדון או פזיזות. הפטור אינו חל רטרואקטיבית ואינו מגן מפני אחריות פלילית.
- שיפוי: מנגנון שדרכו החברה מתחייבת לשפות דירקטור בגין חבות או הוצאה שהוטלה עליו או שהוציא, עקב פעולה שעשה במסגרת תפקידו. השיפוי ניתן רק אם הדירקטור פעל לפי החוק, בתום לב ומתוך מטרה לשרת את טובת החברה.
- ביטוח נושאי משרה (D&O): פוליסה ביטוחית ייעודית שנועדה לכסות את אחריותם של דירקטורים ונושאי משרה כלפי צדדים שלישיים בגין מעשים שנעשו במסגרת תפקידם. הפוליסה כפופה למגבלות החוק, ואינה חלה על פעולות בזדון או בניגוד לענייני החברה.
שילוב נכון בין שלושת המנגנונים תורם ליכולת החברה לגייס ולשמר דירקטורים איכותיים, תוך שמירה על מסגרת פעולה חוקית, אחראית ובטוחה.
סיכום
לדירקטורים בחברה ציבורית יש תפקיד משמעותי בהצלחת החברה, אף תפקיד זה נושא עמו אחריות רבה. לדירקטורים חובות רבות כלפי החברה וכלפי צדדי ג', אשר הפרה שלהן עלולה לחשוף אותם לסנקציות שונות.
יצירת קשר
לייעוץ בנושאי ממשל תאגידי ואחריות דירקטוריון, פנו למחלקת שוק הון וניירות ערך של EBN
**מזכר זה הינו שיווקי וכללי, הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה.
