יבואנים ישראלים לאירופה – 2026 היא נקודת מפנה: ה-EU CBAM נכנס לשלב "כסף אמיתי"
החל מ-1.1.2026 מנגנון ה-CBAM (Carbon Border Adjustment Mechanism) של האיחוד האירופי עבר מהתמקדות בדיווח בלבד לשלב שבו יבואנים לאיחוד נדרשים לשלם על פליטות "מוטמעות" (embedded carbon) במוצרים מסוימים. מדובר בכניסה ל"שלב הסופי" (definitive phase), לאחר שלב מעבר של כ-3 שנים שהתמקד בעיקר בחובות דיווח.
מה זה אומר בפועל עבור יבואנים מישראל (או מי שמוכר ללקוחות שמייבאים לאיחוד)?
- ה-CBAM אינו "מכס" – זה לא תעריף אחיד לפי ערך הסחורה, אלא מנגנון שמנסה להשוות את עלות הפחמן של היבוא למחיר הפחמן באירופה (EU ETS). העלות נגזרת מהפליטות המוטמעות במוצר.
מהו EU ETS? ה-EU ETS (European Union Emissions Trading System) הוא "שוק סחר בפליטות" באיחוד האירופי: רגולטור קובע תקרת פליטות (cap) לסקטורים מסוימים, וחברות חייבות להחזיק ולהגיש מכסות/אשראי פליטה (allowances) עבור הפליטות שלהן. מכיוון שהמכסות נסחרות, נוצר "מחיר פחמן" שמגלם את העלות הכלכלית של פליטות CO2.
בפועל, "מחיר" ה-CBAM נקבע באמצעות תעודות CBAM שמחירן מקושר למחיר הפחמן ב-EU ETS – כלומר, כאשר מחיר הפחמן באירופה משתנה, גם רכיב העלות ב-CBAM עשוי להשתנות בהתאם (בכפוף לנתוני הפליטות המוטמעות במוצר).
אם במדינת המקור כבר שולם מחיר פחמן עבור הייצור (למשל במסגרת מס פחמן או שוק פליטות מקומי), הוא עשוי להיות מוכר לצורך קיזוז/הפחתה בחיוב ה-CBAM, בכפוף לכללים ולתיעוד.
- משפטית, החבות היא של היבואן באיחוד (רכישה והסדרה של תעודות CBAM). כלכלית, העלות יכולה להתגלגל גם ליצואנים מחוץ לאיחוד – למשל דרך לחץ להפחתת מחיר או דרישה להשקעות להפחתת פליטות בתהליך הייצור.
מבחינה מסחרית, המשמעות היא שלקוחות אירופיים עשויים להציב תנאי רכש חדשים: דרישות למסירת נתוני פליטות ברמת מוצר/מתקן, התחייבויות לגבי איכות ומהימנות הנתונים, וכן מנגנוני התאמת מחיר שמשקפים את עלות תעודות ה-CBAM.
- ה-CBAM חל (בשלב זה) על מגזרים כמו פלדה, אלומיניום, מלט, דשנים, חשמל ומימן. אם אתם בשרשרת האספקה של אחד מהם, או שאתם מספקים חומרי גלם/מוצרים ביניים שנכנסים למוצרים האלה, שווה לעצור ולבדוק חשיפה.
עם כניסתו לתוקף ב-1.1.2026 בוצעו גם תיקונים כחלק ממהלך פישוט ("Omnibus I") שמצמצם את היקף החבות, בין היתר באמצעות סף מעשי של חובת הצהרה לחברות באיחוד שמייבאות לפחות 50 טון "פחמן מוטמע" בסחורות רלוונטיות.
לספקים מחוץ לאיחוד זה חשוב כי חלק מהלקוחות הקטנים עשויים להיפגע פחות בטווח הקצר, אך לקוחות גדולים – במיוחד "anchor buyers" (לקוחות עוגן), כלומר יבואנים/קבוצות רכש גדולות שמכתיבות סטנדרטים בשרשרת האספקה – צפויים להמשיך לדרוש נתונים ומוכנות MRV כחלק מתפעול, ציות וניהול סיכונים.
- ההשפעה הגלובלית כבר כאן. CBAM הוא לא אירוע מקומי – הוא מאיץ מגמה עולמית של תמחור פחמן והתיישרות סביב סטנדרטים של דיווח ואימות נתונים:
- סין מרחיבה את מערכת סחר הפליטות שלה מעבר לסקטור החשמל.
- יפן מעבירה את מנגנון ה-GX-ETS למודל מחייב (compliance).
- ברזיל וטורקיה מקדמות חקיקה שמסדירה שווקי פחמן.
- בריטניה הודיעה על כוונה ליישם CBAM משלה עד 2027, ואף מתקיימים דיונים עם האיחוד על התאמה בין מנגנונים.
מנקודת מבט של יבואנים/ספקים ישראלים, המשמעות היא שגם כאשר החובה הישירה היא באירופה, הדרישות האופרטיביות (איסוף נתוני פליטות, MRV, ותמחור פחמן ישיר או עקיף) הופכות מהר ל"שפה חוזית" ולסטנדרט מסחרי חוצה-שווקים.
- מה כדאי לעשות עכשיו?
- למפות מוצרים ושרשרת אספקה: האם המוצר/הרכיב "CBAM-eligible"? והאם הלקוחות באיחוד חשופים לחובה בפועל (לרבות ביחס לספים/חריגים ישימים).
- להיערך לדרישות נתונים: מדידת פליטות מוטמעות, תיעוד, ומוכנות ל-MRV (measurement, reporting, verification). כדאי להיערך ברמת תהליך: מי אחראי פנימית על הנתונים, מה מקורות הנתונים, כיצד נשמר תיעוד, והאם ניתן להציג נתונים בהתאם לדרישות לקוחות/גורמים מאמתים.
- לבדוק חוזים ומחירים: מי נושא בעלות CBAM בפועל? האם יש מנגנון התאמת מחיר/שיתוף עלויות? מומלץ לשקול עדכונים חוזיים לגבי: הקצאת אחריות לנתונים, זכות ביקורת/אימות, טיפול ב"חוסר נתונים", והתאמות מחיר במקרה של שינוי במחיר הפחמן באירופה.
- לשקול אסטרטגיית הפחתה: השקעות ביעילות אנרגטית, חומרי גלם חלופיים ותהליכים נקיים יותר יכולים להפוך ליתרון תחרותי, לא רק לעלות. ככל שהפליטות המוטמעות נמוכות יותר, כך עשוי לרדת הצורך בתעודות CBAM – ולעיתים זה הופך ליתרון במו"מ מסחרי מול לקוח אירופי.
גם אם היום הפוקוס הוא אירופה, דרישות נתוני פליטות, MRV ותמחור עקיף של פחמן הופכים מהר ל"שפה" עסקית סטנדרטית במסחר הבינלאומי – והיערכות מוקדמת יכולה לצמצם עלויות ולשפר מיצוב מול לקוחות באירופה. מומלץ להתייחס ל-CBAM כפרויקט ציות-מסחרי חוצה ארגון (רגולציה, רכש, כספים, תפעול) ולא רק כ"עוד דרישת מסמכים", משום שהקישור למחיר ה-EU ETS הופך את רכיב הפחמן לפרמטר מחיר דינמי ומתמשך.
