"אין בדין הישראלי חובה מפורשת או הנחייה מחייבת לקבל הסכמה פוזיטיבית לשימוש בעוגיות באתרי אינטרנט."
גל חדש של תביעות ומכתבי התראה נגד חברות ובעלי אתרים מציף בחודשים האחרונים את שאלת השימוש בעוגיות ואת האופן שבו נדרשת הסכמת גולשים לאיסוף מידע.
בכתבה שפורסמה בגלובס התייחס עו"ד ליאור אתגר, שותף וראש תחום הגנת הפרטיות והסייבר במשרדנו, לאקלים המשפטי החדש שנוצר בעקבות גילוי הדעת שפרסמה הרשות להגנת הפרטיות בנושא הסכמה.
לדברי ליאור, "אם בגל הפניות הקודם ראינו טענות שנסבו בעיקר סביב חובת היידוע באמצעות באנר, הרי שבגל הנוכחי אנחנו רואים התמקדות ברכיב ההסכמה". חלק מהפונים מפרשים את גילוי הדעת ככזה שמחייב הסכמה פוזיטיבית מצד הגולש לשימוש בעוגיות, אלא שלדברי ליאור, חובה כזו אינה קיימת כיום בדין הישראלי.
המשמעות עשויה להיות רחבה עבור חברות ובעלי אתרים. "אם נעבור למשטר של קבלת הסכמה פוזיטיבית באמצעות באנר עם כפתור אישור ודחייה כמו באירופה, זו תהיה קביעת חובה חדשה לגמרי מבלי שקיימת חובה כאמור בדין הישראלי, מה שיטיל נטל שלא נדרש על חברות ובעלי אתרים, גדולים כקטנים".
מעבר לעלויות הכרוכות ברכישת כלים טכנולוגיים ובהתאמת האתרים, ליאור מצביע גם על הפגיעה האפשרית באמצעי השיווק של חברות הנשענות על הטכנולוגיה הזו.
