.png){kind=small}
אנו שמחים להכריז כי אנו משרד עורכי הדין הראשון בישראל שהצטרף באופן רשמי ל-PRI הנתמך על-ידי האו"ם!
ה-PRI היא יוזמת השקעה אחראית גלובלית הנתמכת על ידי האו"ם, אשר הושקה בשנת 2006, ומטרתה לעודד משקיעים לשלב גורמים סביבתיים, חברתיים ונושאי ממשל תאגידי (ESG) בתהליכי קבלת החלטות ההשקעה שלהם. זאת מתוך הבנה שגורמים אלו משפיעים באופן משמעותי על ביצועי החברות ועל הסיכונים הכרוכים בהשקעה בהן.
על ידי הצטרפות לרשת מכובדת זו, אנו מיישרים קו עם קהילה המוקדשת לקידום שיטות השקעה אחראיות ברחבי העולם, אשר תסייע לנו להישאר מעודכנים לגבי מגמות מתפתחות, אסטרטגיות חדשניות והזדמנויות השקעה חדשות בתחום הפיננסים והקיימות.
הצטרפותנו ל-PRI מהווה ציון דרך משמעותי עבורנו, ומשקפת את מחויבותנו העמוקה לספק ערך ללקוחותינו ולאמץ שיטות עבודה מומלצות בתחום ההשקעה בת-הקיימא.
היה לנו הכבוד לייצג את קבוצת אלייד אשר התקשרה בהסכם לפיו הזרוע הפינלנטרופית של הקבוצה תעמיד תרומה בסך של כ – 400 מיליון שקל למכון ויצמן, לשם הקמת בית ספר חדש לרפואה במכון ויצמן למדע.
"בית הספר החדש ימשוך אליו את טובי המוחות במדינת ישראל וישפר את עתידם של אזרחי ישראל". אמר פרופ' יצחק סוארי, יו"ר קבוצת אלייד ונציג הקרן הפילנתרופית, והוסיף "תוכנית הלימודים תבטיח רמה אקדמית מן השורה הראשונה בעולם, תוך חיבור בין המדע והמחקר הבסיסי לבין עולם הרפואה" .
בית הספר, שצפוי להיפתח בשנת 2025, יכשיר דור חדש של רופאים-חוקרים שיצעידו קדימה את גבולות המדע והרפואה.
לכתבה המלאה, לחצו כאן.
"יש לנו סיבה טובה לחשוב שהסוגיה הזאת עומדת להיות הנושא החם הבא לא רק בתחום ההשקעות, אלא גם בתחום התובענות הייצוגיות" אמרה עו"ד הדס בקל כשהתייחסה לתאגידים שמפרסמים דוחות ESG, בפרק מרתק של הפודקאסט ACC בדרכים, בו היא ועו"ד דפנה שלו קורנבליט ממשרדנו פתחו צוהר לעולם דיווחי ה-ESG והסבירו כיצד הם משפיעים על חברות ומביאים עימם הזדמנויות עסקיות חדשות, אך גם אתגרים משפטיים משמעותיים כמו למשל חשיפה לתובענות ייצוגיות.
נושאים שעלו בפרק:
הסבר על המונח ESG ועל המדדים השונים הקיימים להערכת ביצועי ESG של תאגידים.
כיצד שיקולי ESG משפיעים על ניהול אסטרטגיה, פעילות ותדמית של תאגיד.
פרסום דו"ח ESG וההשלכות המשפטיות של אי-דיווח או דיווח מטעה.
האפשרות להגיש תובענות ייצוגיות בנוגע לאי קיום מדיניות ESG.
בישראל אין דבר חקיקה אחד שמסדיר את הפרוצדורה לקריאה של יצרן או משווק להחזרה של מוצר בעקבות גילוי פגם, תקלה, בעיית בטיחות וכיו"ב. "הוואקום הזה בחקיקה הוא זה שהופך תובענות ייצוגיות לכל כך פופולריות בתחום של ריקול״, אמרה עו״ד הדס בקל, שותפה במחלקת הליטיגציה במשרדנו ומומחית לתובענות ייצוגיות, כשהתארחה בפודקאסט ACC בדרכים, בנושא ריקול והתמודדות עם תובענות ייצוגיות.
הדס התייחסה, בין היתר, להסדרה החלקית שקיימת כיום בישראל בכל הנוגע לביצוע ריקול, לתובענות ייצוגיות שמוגשות לאחר שחברה מפרסמת קריאה להחזרת מוצר, ולפסיקות מרכזיות בתחום. הדס נתנה גם מספר טיפים
שימושיים להתמודדות עם ריקול ועם תובענות ייצוגיות שמוגשות בעקבות ריקול.
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישר תביעה ייצוגית שהגשנו בשם שני נוסעים, מר אמנון סומך וגב' שירלי מעוז, כנגד חברת התעופה האירית ריינאיר.
לקוחותינו טסו עם ריינאיר לפולין, אך גילו שהחברה ביטלה את טיסת החזרה שלהם זמן קצר לפני ההמראה. כתוצאה מכך, הם נאלצו לרכוש כרטיסים חלופיים בחברת תעופה אחרת, שהמריאה יום למחרת, ללון בבית מלון בפולין ולדאוג לעצמם למזון, משקאות ותחבורה.
ריינאיר סירבה להחזיר להם את ההוצאות, בטענה שרכישת כרטיסים חלופיים מנתקת את הקשר המשפטי בינה לבין הנוסעים ומונעת מהם את הזכות לקבלת שירותי סיוע (מלון, ארוחות, משקאות, תחבורה, תקשורת).
"יש מקומות שבהם השיח עם השוק הפרטי חייב להיות יותר אינטנסיבי," אמר ארז קמיניץ, ראש תחום רגולציה וממשל ב-EBN ולשעבר המשנה ליועמ"ש לממשלה, בראיון לתוכנית "סודות הנדל"ן".
ארז, שחווה את התחום הן מהצד הציבורי, והן מהצד הפרטי, שיתף את תובנותיו על הבירוקרטיה העודפת המכבידה שמהווה חסם משמעותי ליזמים רבים בישראל. לדבריו, "הבירוקרטיה גורמת לעיכובים רבים בפרויקטים, מייקרת את עלויות הבנייה ופוגעת בתחרות. האתגר הוא לזהות את הבירוקרטיה העודפת והכפולה ולקצץ בה."
"לפני שמתקדמים לרפורמה, עצרו, בואו נחשוב רגע, נראה אם הרפורמות שביצענו עד כה עובדות," הדגיש ארז את הצורך במעקב אחר רפורמות קיימות לפני יציאה לרפורמות חדשות. הוא הציע לבנות אמון בין הפקידות הציבורית ליזמים ולקדם שיתוף פעולה ביניהם.
לצפייה בראיון המלא, לחצו כאן.
אנו גאים בצוות המשפטי של מחלקת הליטיגציה ב- EBN, אשר מוביל בימים אלו מאבק משפטי תקדימי כנגד מדיניות המימון של רשתות החינוך החרדיות. צוות EBN פועל בשיתוף פעולה עם היזם ישראל קרויזר, מתוך מחויבות עמוקה לקידום ניהול תקין, שקיפות ומימון הוגן במערכת החינוך הישראלית.
לקריאה נוספת, לחצו כאן.
בדיון שנערך בוועדת הכלכלה, עלתה סוגיית הריכוזיות הגבוהה בשוק רשתות הפארם והצורך להגביר את התחרות בענף.
עו"ד מיכל רוטשילד, ראש מחלקת דיני תחרות במשרדנו, מסבירה כיצד יש להגביר את התחרות דווקא בצורה של הורדת חסמים, ולא על ידי הוספת רגולציה או הגבלת שחקן מרכזי בשוק.
להתייחסות המלאה, לחצו כאן.
"אין לכידת ערך אלא בריחת ערך. זאת המציאות. אין עסקאות. לא מגישים תוכניות חדשות במתחמי ההשפעה" אומר עו"ד ארז קמיניץ בכתבה שהתפרסה היום במגזין גלובס.
יזמים רבים טוענים שהיטל ההשבחה הגבוה שנקבע לפרויקטים באזורי תחנות המטרו גורם להם להימנע מלקחת חלק בפרויקט. כתוצאה מכך, עסקאות נדל"ן באזורים אלו תקועות, ואין הגשת תוכניות חדשות לבנייה.
קמיניץ, ששימש בעבר כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה ואף היה בין מקדמי פרויקט המטרו, מוביל כיום את המאבק לשינוי חקיקה. במסגרת תפקידו כשותף וראש תחום רגולציה וממשל במשרדנו, הוא מייצג את קרן ריאליטי ופועל יחד איתם לקידום שינויים שיבטיחו שהפרויקט יצא לפועל.
"השוק לא מאמין שהוועדות המקומיות יסכימו לפרוץ את הרח"ק (רצפה חלקי קרקע) המינימלי," הוא מתייחס. "ריאליטי עשו חשבון שבמגרש גנרי בדרום תל אביב אם הרח"ק המינימלי הוא 5, הם יצטרכו להגיע לרח"ק של כ-10 כדי להגיע לרווחיות. השוק לא מאמין שנגיע לרח"ק כזה. הרי אנחנו לא נהיה הונג קונג."
להתייחסות המלאה בגלובס, לחצו כאן.
הפרלמנט האירופי אישר אתמול חוק חדש פורץ דרך, המהווה את הרגולציה הראשונה בעולם בתחום הבינה המלאכותית.
החוק נועד להגביל שימוש בטכנולוגיות AI המאיימות על זכויות האזרח, תוך קידום חדשנות ופיתוח אחראי.
עקרונות החוק על קצה המזלג:
🔹 החוק אוסר על שימוש במערכות AI המהוות סיכון בלתי קביל לזכויות יסוד, כמו "שיטור חזוי" או זיהוי פנים בזמן אמת.
🔹 פיקוח על מערכות AI בסיכון גבוה: מערכות AI בסיכון גבוה, כמו אלו המשמשות לגיוס עובדים או ניהול אשראי, יהיו כפופות לחובות שקיפות, דיווח ובקרה קפדניות.
עו"ד ליאור אתגר, ראש תחום הגנת הפרטיות והמידע במשרדנו, סבור כי זהו חוק מצוין שהיה בו צורך ממשי, והוא ישפיע על החברות הישראליות החל מהשנה הקרובה.
ליאור מציין בנוסף את האתגר הגדול שעוד טמון בדרכו של הרגולטור האירופי – כיצד ליישם את החוק ולהיות שומר הסף של הציבור.
"ייתכן שהחקיקה הזו תיצור תעשיית תיווך של חברות שיידעו לספק שירותי בדיקה והסמכה, הן ללקוחות והן לרגולטור עצמו", מתייחס ליאור לתחזיות אפשריות לעתיד החוק.
להתייחסות המלאה של ליאור אתגר בכתבה ב"טק טיים"
בית המשפט העליון קיבל את בקשת רשות הערעור שהגישו ערוץ 10 והעיתונאי ספי עובדיה, והכיר בכך שבקשת רשות הערעור מעלה סוגיות עקרוניות חשובות.
בית המשפט העליון קבע, ברוב דעות, כי יש לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין פרסומו של ספי עובדיה בחדשות 10 ביחס לשרה מירי רגב וכי התיק ישוב לבית משפט השלום על מנת שזה יקבע ממצאים עובדתיים בסוגיית העיתונאות האחראית.
התביעה המקורית הוגשה על ידי השרה רגב על רקע פרסומים שנעשו בערוץ 10 (כיום 13) הנוגעים להעברת תקציב של 2.5 מיליון שקלים על ידי המשרד הממשלתי בראשותה של השרה, ללא מכרז ובניגוד לדין.
בפסק הדין נקבעו קביעות חשובות ביחס להגנת העיתונאות האחראית והיקפה. נקבע בדעת רוב כי השמירה על חיסיון המקורות לא תמנע מעיתונאי להוכיח את הגנת העיתונאות האחראית, תוך מתן דגש לחשיבות החיסיון העיתונאי.
עוד נקבע כי כשלון באחד ממבחני העיתונאות האחראית שנקבעו בהלכת אילנה דיין (פרשת סרן ר') לא יביא לשלילת ההגנה מהעיתונאי המפרסם.
בית המשפט העליון הדגיש כי יש ליתן משקל מיוחד ומשמעותי לחופש הביטוי בפרסומים הנוגעים לאנשי ציבור וכי בית המשפט המחוזי שגה כאשר לא שקל את היותה של השרה רגב אשת ציבור בכירה כשיקול נגד קבלת תביעתה.
בתיק ייצגו את ערוץ 10 והעיתונאי ספי עובדיה, עו"ד גיורא ארדינסט, עו"ד תומר ויסמן, עו"ד אלמוג גיל-אור ועו"ד יונתן חסדאי.
מאז פרוץ המלחמה, עולם העבודה בישראל חווה טלטלה, כאשר שירות המילואים משפיע על המשרתות והמשרתים במילואים וגם על בני/בנות הזוג שבבית.
המלחמה הדגישה מחדש את הפערים בין גברים לנשים, גם בתחום השכר.
לצד זה, מחקר בנק ישראל מראה כי המיקוד בפערי שכר במקום העבודה אינו מספק, מאחר שהשכר הנמוך, לרוב נובע מכך שנשים מראש מגיעות לעבוד בארגונים שמשלמים פחות.
"המחקר מלמד שהדרך לשוויון אמיתי מחייבת ראייה רחבה הרבה יותר ונקיטת צעדים עמוקים לשינוי מדיניות התגמול בשוק העבודה" –
כותבות עו"ד מרים קליינברגר-אתר ועו"ד נועה בר-שיר במאמר דעה באתר וואלה.
מוזמנים לקרוא את מאמר הדעה של עו"ד מרים קליינברגר-אתר ועו"ד נועה בר-שיר ממחלקת דיני עבודה במשרדנו בנושא אקטואלי זה
