ה-Genius Act ו-MICA עושים עלייה – אסדרה ראשונית של קריפטו בישראל

סיכום עם ChatGPT

שוק הנכסים הדיגיטליים חווה בשנים האחרונות צמיחה אדירה, ואחד השחקנים המרכזיים בו הוא ה"מטבע הדיגיטלי היציב" (Stablecoin). אבל מהו בעצם מטבע יציב, ומדוע הוא זוכה לתשומת לב רגולטורית כה רבה?

מהו מטבע דיגיטלי יציב?

מטבע דיגיטלי יציב הוא סוג של נכס דיגיטלי שנועד לשמור על ערך יציב באמצעות הצמדה לנכס בסיס, כמו הדולר האמריקאי, סל מטבעות, או סחורות. בניגוד למטבעות קריפטוגרפיים תנודתיים כמו ביטקוין או את'ריום, מטרתו העיקרית של מטבע יציב היא לשמש כאמצעי תשלום או יחידת ערך אמינה, המאפשרת העברות מהירות ומאובטחות בעולם הדיגיטלי. יציבות זו מושגת לרוב באמצעות החזקת נכסי גיבוי (רזרבות) התואמים את שווי המטבעות המונפקים.

מדוע נדרשת אסדרה?

נכון לשנת 2025, קיימים למעלה מ-200 מטבעות דיגיטליים יציבים ברחבי העולם, עם היקף פעילות גלובלי של כ-2 טריליון דולר בחודש ומאות מיליוני משתמשים. עם זאת, היעדר מסגרת חקיקתית ואסדרתית מוגדרת בישראל יצר ואקום רגולטורי משמעותי. ואקום זה חושף את הציבור לסיכונים גבוהים בהשקעה וכן לסיכוני הונאה, גניבה או אובדן נכסים, ומאפשר לגורמים בלתי מפוקחים, כולל עבריינים, לנצל את התשתית להלבנת הון והעלמות מס.

תזכיר החוק החדש: איזון בין חדשנות להגנה

במענה לאתגרים אלו, ממשלת ישראל קיבלה החלטה לקדם את אסדרת הפעילות בנכסים דיגיטליים. בהתאם לכך, פורסם ביום 29.6.26 תזכיר חוק חדש – "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (הנפקת מטבעות דיגיטליים יציבים), התשפ"ו-2026". מטרתו המרכזית של תזכיר החוק היא לאזן בין שני אינטרסים קריטיים:

1. עידוד חדשנות וודאות עסקית: יצירת סביבה רגולטורית ברורה שתתמוך בפיתוח וקידום ענף הנכסים הדיגיטליים בישראל.
2. ניהול סיכונים והגנה על הציבור: מניעת שימוש לרעה בערוץ הפיננסי הזה על ידי גורמים עברייניים, והגנה על יציבות המערכת הכלכלית, הצרכנים והעסקים.

העקרונות המרכזיים של תזכיר החוק:

• חובת רישוי ופיקוח מקיף:
• רישיון ייעודי – כל גוף המעוניין להנפיק מטבעות דיגיטליים יציבים יחויב ברישיון מהממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שישמש כמפקח על מנפיקי מטבעות דיגיטליים יציבים.
• תנאי סף מחמירים – מבקשי רישיון יידרשו לעמוד בסטנדרטים גבוהים של "יושר ויושרה", יציבות פיננסית, ואמצעים טכנולוגיים ותשתיות סייבר מתאימות.
• מנפיקים זרים – החוק יאפשר גם למנפיקים זרים לפעול בישראל, בתנאי שהם מפוקחים במדינת המקור והדין הזר מספק הגנה נאותה ללקוחות.

• שמירה על יציבות המטבע הדיגיטלי היציב:
• גיבוי מלא (100%) – המנפיק יחויב להחזיק נכסי רזרבה בשווי שלא יפחת מ-100% מסך המטבעות המונפקים.
• נכסי גיבוי בסיכון נמוך – נכסי הגיבוי יושקעו באפיקים בעלי סיכון נמוך ונזילות גבוהה (כגון מזומנים או אג"ח ממשלתיות קצרות מועד) כדי להבטיח מימוש מהיר בעת הצורך.
• הפרדה משפטית – נכסי הגיבוי יוחזקו במסגרת משפטית נפרדת לחלוטין מנכסי החברה המנפיקה, כך שבמקרה של חדלות פירעון, הם ישמשו אך ורק את מחזיקי המטבע.

• הבטחת זכות הפדיון שקיפות צרכנית וממשל תאגידי מוקפד:
• זכות פדיון יסודית – לכל מחזיק במטבע יציב תהיה זכות לדרוש מהמנפיק לפדות את המטבע בשווי נכס הייחוס, באופן מהיר וללא עמלות.
• מסמך גילוי מקיף – המנפיק יחויב לפרסם "מסמך גילוי" בשפה העברית לפחות 30 ימים לפני ההנפקה. מסמך זה יפרט את מאפייני המטבע, מנגנון ההצמדה והפדיון, והסיכונים הכרוכים בו, כדי לאפשר לציבור לקבל החלטות מושכלות.
• מבנה ארגוני – החוק מחייב הקמת דירקטוריון של לפחות שלושה חברים, מינוי מנהל כללי, רואה חשבון מבקר, ו"ממונה ציות" עצמאי שיהיה אחראי על עמידה בחובות החוק.

• רגולציה ועיצומים כספיים:
• עיצומים כספיים – לרשות שוק ההון ניתנות סמכויות פיקוח, בקרה ואכיפה, כולל הטלת עיצומים כספיים.
• עבירות פליליות – קביעת עבירות פליליות למי שמנפיק מטבע דיגיטלי יציב ללא רישיון, למי שמנפיק מטבע דיגיטלי מפוקח תוך הטעיית לקוח ועוד.

השפעה צפויה

תזכיר החוק צפוי להביא לשינוי משמעותי בשוק הנכסים הדיגיטליים בישראל. הוא יספק ודאות רגולטורית, יגביר את אמון הציבור במטבעות הדיגיטליים היציבים, ויאפשר פיתוח של שוק פיננסי מתקדם ובטוח יותר. במקביל, הוא ירחיק גורמים עברייניים ויצמצם את הסיכונים הפיננסיים והתפעוליים הכרוכים בפעילות זו.

המהלך הזה ממקם את ישראל בחזית המדינות המאמצות גישה פרואקטיבית לאסדרת נכסים דיגיטליים, בדומה לארה"ב (Genius Act) והאיחוד האירופאי (MICA) ומבטיח שהשוק המקומי יוכל ליהנות מהיתרונות הטכנולוגיים תוך שמירה על יציבות פיננסית והגנה על הצרכנים.