סיכום עם ChatGPT
לאחרונה נתן בית המשפט הפדרלי במחוז הדרומי של מדינת ניו יורק החלטה בעניין United States v. Heppner, המדגישה סוגיה בעלת חשיבות מעשית עבור מי שמשתמש בכלי בינה מלאכותית במסגרת עבודתו (ובכלל).
באותו עניין הוגש כתב אישום נגד נושא משרה לשעבר בחברה ציבורית, בטענה כי היה מעורב בהונאה רחבת היקף כלפי משקיעים. לאחר מעצרו, נתפסו בביתו מסמכים ומכשירים אלקטרוניים, ובהם גם מסמכים שתיעדו התכתבויות שניהל עם כלי הבינה המלאכותית Claude, לאחר שקיבל זימון לחקירה. מסמכים אלו כללו ניתוחים משפטיים ורעיונות לקו הגנה אפשרי, לרבות טענות אפשריות ביחס לעובדות ולחשדות שעמדו על הפרק. ההגנה טענה כי מדובר בחומרים שנועדו לסייע לו בהכנה לשיחות עם עורכי דינו, ולכן הם מוגנים בחיסיון. התביעה טענה כי המסמכים אינם חוסים תחת חיסיון עורך דין-לקוח או תחת חיסיון מסמכים שהוכנו לצורך הליך משפטי. בית המשפט קיבל את עמדת התביעה וקבע כי המסמכים אינם חסויים.
בית המשפט ביסס את החלטתו על מספר טעמים מרכזיים. ראשית, התקשורת הייתה בין הנאשם לבין מערכת בינה מלאכותית, ולא בין לקוח לבין עורך דינו. שנית, נקבע כי לא הייתה לנאשם ציפייה סבירה לסודיות, בין היתר נוכח מדיניות הפרטיות של Claude, שלפיה המידע שנמסר למערכת עשוי להישמר, לשמש לאימון המודל ואף להיחשף לצדדים שלישיים בנסיבות מסוימות. שלישית, השימוש בכלי לא נעשה בהנחיית עורך הדין.
השימוש בכלי בינה מלאכותית הוא נפוץ מאוד, ועל כן ההחלטה הנ"ל היא תמרור אזהרה חשוב בפני כל מי שעושה שימוש בכלי בינה מלאכותית: פעמים רבות, שיחות אלה אינן פרטיות ועלולות להיחשף. הדבר נכון גם לתוצרים אחרים של כלי בינה מלאכותית כגון הקלטות, תמלילים וסיכומים של שיחות. שימוש בכלי שאיננו תחת הגנה של רישיון ראוי או אמצעי הגנה אחרים עלול להיות חשוף בנסיבות מסוימות.
עניין דומה התעורר לאחרונה במסגרת תיק שמשרדנו מטפל בו, במסגרתו חברה תבעה את המנכ"ל שלה לאחר שהתגלה שמסמכים וחוזים שלכאורה נחתמו מול לקוחות למעשה זויפו. לכתב התביעה צורפו שיחות של המנכ"ל עם ChatGPT אשר מתעדות את בקשות המנכ"ל ליצור מיילים פיקטיביים, חתימות פיקטיביות ומסמכים משפטיים נוספים.
אירועים אלה מלמדים על הפיכתם של כלי הבינה המלאכותית למקור נוסף לאיסוף מידע לצורך הליכים משפטיים וממחישים את הצורך לבצע שימוש זהיר בכלים אלה. הדבר נכון ביחס לאנשים פרטיים ועל אחת כמה וכמה ביחס לחברות. מומלץ לחברות לבחון בקפידה את כלי הבינה המלאכותית בהם העובדים משתמשים ולקבוע נהלים ברורים ביחס לאופי השימוש – איזה מידע ניתן להעלות, מתי נעזרים בבינה המלאכותית לתיעוד אוטומטי של פגישות ושיחות, היכן המידע נשמר, מי רשאי לגשת אליו וכיוצא בזה.
קביעת נהלים מראש עשויה לצמצם סיכונים מהותיים בהמשך, במיוחד כאשר תיעוד שנוצר היום עלול להפוך בעוד שנים למסמך מרכזי במסגרת חקירה, הליך גילוי מסמכים או התדיינות משפטית.
כמו כן, מומלץ לבצע הערכת סיכונים כדי לזהות את הסיכונים המשפטיים הפוטנציאליים, ובהתאם לכך לנקוט באמצעי זהירות שונים, ובכלל זה רכישת רישיון שימוש המקנה הגנה נאותה על המידע, הימנעות משימוש בתוכן לטובת אימון מודל, הטמעת אמצעי אבטחה הולמים, אימוץ מדיניות פנים-ארגונית ועוד.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לעוה"ד רן שפרינצק ותומר ויסמן, מנהלי מחלקת הליטיגציה במשרדנו.
