מינוי ממונה על הגנת הפרטיות (DPO): ביום 14.7.2026 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות נוסח סופי של גילוי דעת מהותי בעניין חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות (DPO). החובה נקבעה בתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות. הנוסח הסופי פורסם כשנה לאחר פרסום הטיוטה להערות הציבור, שעליה פרסמנו עדכון ביחס לדרישות הרשות כאן. בעקבות פרסום הנוסח הסופי, פרסמנו דיוור מקיף המנתח את השלכות גילוי הדעת ואת הנדרש מארגונים לצורך עמידה בחובת מינוי ממונה הגנת הפרטיות, ניתן לקרוא אותו [כאן].
הרשות הבהירה במסגרת הטיוטה כי איסוף מידע רגיש (כגון עיבוד ביומטרי או ניתוח התנהגות מתמשך ברשת) יוצדק רק במקרים חריגים, וממליצה על יישום פתרונות מתונים ומאוזנים יותר, תוך הקפדה על עקרון צמידות המטרה, צמצום מידע וקבלת הסכמה מפורשת, ככל האפשר.
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה הנחיות מקיפות למפלגות ביחס לשימוש במידע מפנקס הבוחרים ובמידע אישי שנאסף במסגרת קמפיין. בין היתר הרשות הבהירה כי המפלגות נושאות באחריות המלאה גם להפרות של ספקים וקבלני משנה מטעמן; עוד הדגישה הרשות את החובה של המפלגות ליישם רמת אבטחת מידע בינונית לפחות על מאגרי הבוחרים שלהן, והדגישה כי על רוב המפלגות חלה החובה למנות ממונה על הגנת הפרטיות.
גילוי דעת בנושא העברת מידע אישי מחוץ לישראל: במסגרת גילוי הדעת הרשות להגנת הפרטיות הבהירה את התנאים להעברת מידע אישי מישראל למדינה זרה, כאשר דיני המדינה הזרה אינם מבטיחים רמת הגנה זהה לזו שבישראל, לפי תקנה 2(4) לתקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה), תשס"א-2001. העברת המידע מותרת רק אם מקבל המידע מתחייב במסגרת הסכם לעמוד בתנאים החלים על מאגרי מידע בישראל, לרבות בכל הנוגע לייעוד השימוש במידע, זכויות נושא המידע, שמירה על סודיות ואבטחת מידע.
אכיפה של הרשות להגנת הפרטיות
מאז שתיקון 13 נכנס לתוקף, הורחבו כלי האכיפה של הרשות. כמו כן, הרשות הגבירה את פעילות הפיקוח שלה והטילה עיצומים כספיים על בעלי שליטה ומחזיקים במאגרי מידע בגין הפרות של החוק. התפתחות זו משקפת שימוש גובר של הרשות בכלי האכיפה המנהליים העומדים לרשותה, בפרט לאחר כניסתו של תיקון 13 לתוקף.
באפריל 2026 נכנסו לתוקף תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית), התשפ"ו-2026. במקרים מסוימים, התקנות מאפשרות לרשות למסור למפר הוראה של חוק הגנת הפרטיות, התראה מינהלית במקום להטיל עיצום כספי. חשוב להדגיש כי מסירת התראה מינהלית נתונה לשיקול דעת הרשות.
הצעת חוק הגנת הסייבר הלאומית: הצעת חוק הגנת הסייבר הלאומית, התשפ"ו-2026, עברה בקריאה ראשונה ב-8 ביוני 2026. כיום ההצעה נמצאת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוץ והביטחון. ההצעה מבקשת ליצור מסגרת חקיקתית רוחבית להגנת הסייבר בישראל. בין היתר, היא מבקשת להסדיר סמכויות פיקוח ואכיפה, לקבוע חובות לארגונים חיוניים ולמסד את תפקיד מערך הסייבר הלאומי. חשוב להדגיש כי ההצעה אינה מסתפקת בהסדרת סמכויות המדינה, והיא מטילה חובות אקטיביות גם על ארגונים.
התפתחויות באיחוד האירופי
חברות ישראליות שאוספות מידע במדינות האיחוד האירופי עשויות להיות כפופות להתפתחויות באיחוד האירופי, המפורטות להלן:
ב-2 באוגוסט 2026 נכנסו לתוקף חובות שקיפות מרכזיות מכוח ה-.EU AI Act מטרתן לאפשר לאנשים לזהות מתי הם מתקשרים עם מערכת AI, ומתי תוכן שהם נחשפים אליו נוצר או עבר מניפולציה באמצעות AI. הפרתן עשויה להוביל לעיצומים משמעותיים, שכן הקנס עשוי לעמוד על כ-15 מיליון אירו או עד ל- 3% מהמחזור השנתי העולמי של החברה, לפי הגבוה מביניהם. חובות אלו עשויות לצמצם סיכוני הטעיה ומניפולציה, ולחזק את אמינות המידע.
הרשות האירופית להגנת מידע (EDPB) פרסמה ביולי האחרון טיוטת הנחיות חדשה בנושא אנונימיזציה, הפתוחה להערות הציבור. טיוטת ההנחיות קובעת כי מידע ייחשב אנונימי ולכן לא יהיה כפוף לתקנות ה-GDPR, רק אם מתקיימים שלושה תנאים מצטברים: לא ניתן לבודד רשומה המתייחסת לאדם מסוים, לא ניתן לקשור בין רשומות שונות המתייחסות לאותו אדם ולא ניתן להסיק מסקנות על אדם מסוים.
סיכום עם ChatGPT
