עדכון נוסף למעסיקות ומעסיקים בעקבות הכרזת "מצב מיוחד בעורף" – שורה של הסדרים נוספים המשליכים על זכויות מעסיקות.ים ועובדות.ים

סיכום עם ChatGPT

הוראות ההתגוננות שעומדות בתוקף עד יום רביעי 18.3.2026

ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, המאפשרת לרשויות להגביל את הפעילות בשטחי המדינה, עומדת בתוקפה, בשלב זה, עד 26.3.2026.

מכוחה של הכרזה זו נקבע, שמקומות עבודה בכל הארץ רשאים לפעול בתנאי שניתן להגיע למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות שנקבע לאותו אזור. מדיניות התגוננות זו עומדת בתוקף עד ליום רביעי, 18.3.2026, בשעה 20:00.

באזורים מסוימים (הבקעה, בקעת בית-שאן, יהודה ושומרון, ים המלח, מערב לכיש, עוטף עזה, מערב הנגב, דרום הנגב והערבה) הותר לקיים פעילות חינוכית במקום שניתן להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות שנקבע לאותו אזור. היתר זה הוא מיום 16.3.2026. נזכיר, כי מכוח החוק, חל איסור לפטר עובד.ת בשל אי התייצבות לעבודה, אם הדבר נובע מהצורך בהשגחה על ילד.ה עד גיל 14 (או ילד.ה עם צרכים מיוחדים עד גיל 21) שהמסגרת החינוכית שלו אינה פעילה בשל מצב החירום. לפיכך, פתיחת מוסדות חינוך באזורים שבהם הדבר מותר, משליכה על ההגנות העומדות לעובדות ועובדים מפני פיטורים,

הוארך תוקף ההיתר המיוחד להעסקה בשעות נוספות – עד 19.3.2026

ההיתר המיוחד להעסקה בשעות נוספות, שפורסם ביום 2.3.2026, הוארך, והוא עומד בתוקף בשלב זה עד ליום 19.3.2026.

לפירוט בדבר תוכנו של ההיתר – ראו קישור לעדכון קודם כאן.

הוארך תוקפן של התקנות המקנות למעסיקות ומעסיקים שיפוי מהמוסד לביטוח לאומי בשיעור 20% מן ההכנסה של עובד.ת ששירת.ה במילואים – עד 31.3.2026

בעת שירות מילואים של עובד.ת חלה על המעסיק.ה חובה להמשיך ולבצע את ההפקדות הרגילות לביטוח הפנסיוני ולקרן ההשתלמות של העובד.ת, וכן לשלם בגין העובד את תשלומי הביטוח הלאומי החלים על המעסיק, ואלה אינם כלולים בתחשיב תגמולי המילואים שהמוסד לביטוח לאומי מחזיר למעסיק.ה.

לפי תקנות שנקבעו כהוראת שעה במלחמת 7 באוקטובר, מעסיק.ה של עובד.ת המשרת.ת במילואים זכאי לשיפוי נוסף בשיעור 20% מסכום ה"הכנסה ליום" במכפלת מספר ימי המילואים. זאת בגין חלק המעסיק בהפקדות עבור העובד.ת לקופות הגמל השונות, וכן עבור תשלומי המעסיק לביטוח הלאומי [לפירוט המלא, ראו את עדכוננו האחרון בנושא כאן]. 

התקנות הותקנו מכוח הוראת שעה שתוקפה הסתיים ביום 31.12.2025, והוארך כעת עד ליום 31.3.2026. בהתאם, הוראת השעה חלה בגין שירות מילואים שבוצע בין 7.10.2023 לבין 31.3.2026.

תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה – חרבות ברזל), תשפ"ד-2024 [קישור].

בנוסף, צפויים להיכנס לתוקף תיקון חוק וצו הרחבה המשליכים על זכויותיהם של מעסיקות.ים ועובדות,ים בקשר למצב המלחמה.

שימו לב, כי אלה אינם בתוקף עדיין, אך לאור הצפי לכניסתם לתוקף והתחולה הרטרואקטיבית שצפויה להיות להם, אנחנו מפרטות כאן את עיקריהם:

1. איסור על פיטורי עובד.ת בשל היעדרות מהעבודה על רקע פינוי מבית שניזוק או בשל שירות צבאי של הורה – צפוי להיכנס לתוקף בימים הקרובים ולחול רטרואקטיבית מיום 28.2.2026

על פי הצעת חוק המונחת על שולחן הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, בימים הקרובים צפויות להיכנס לתוקף הגבלות נוספות על פיטורי עובדות ועובדים, על רקע המצב המיוחד בעורף המוכרז מאז 28.2.2026. בהתאם להצעה, ייאסרו פיטורים של עובד.ת בשל היעדרות מהעבודה או אי ביצוע העבודה, אם ההיעדרות או אי-ביצוע העבודה הם בשל אחת הנסיבות שלהלן:

• העובד התפנה מביתו בשל נזק שנגרם לבית כתוצאה מהתקפה. נדרש להציג אישור מהרשות המקומית שבתחומה נמצא הבית. איסור הפיטורים במצב דברים זה יעמוד בתוקף למשך 3 חודשים מיום הפינוי מהבית.
• לצורך השגחה על ילד.ה, עקב שירות צבאי – בסדיר, בקבע או במילואים – של בן/בת הזוג של העובד.ת או של ההורה האחר של הילד.ה. האיסור חל גם אם בן/בת הזוג או ההורה האחר הם שוטרים, סוהרים, עובד שב"כ או מוסד, עובד מד"א, כבאי, עובד בארגון הצלה.

איסור זה מתווסף לאיסור על פיטורי עובד.ת בשל היעדרות מן העבודה עקב הצורך להשגיח על ילד שהמסגרת החינוכית שלו סגורה.

בשני המקרים הגדרת "ילד" זהה – עד גיל 14 (או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21).

2. הודעה על כוונה לפרסם צו הרחבה – הרחבת התקופה בה חל איסור על פיטורים לאחר שירות מילואים; ימי היעדרות בשכר לבן/בת זוג של משרת.ת במילואים; והגבלה על מחיקת ימי חופשה שלא נוצלו (לא רק למשרת.ת במילואים)

ביום 31.12.2025 פג תוקפו של צו ההרחבה שהאריך את התקופה בה אסור לפטר עובד לאחר שירות מילואים ל-60 יום, הקנה זכויות היעדרות להורים, כאשר ההורה האחר של הילד משרת במילואים, והגביל את זכותם של מעסיקים למחוק ימי חופשה צבורים שלא נוצלו.

ביום 28.2.2026 נחתם הסכם קיבוצי כללי חדש בין נשיאות המגזר העסקי לבין ההסתדרות הכללית, המעגן זכויות אלה, בשינויים מסוימים. תוקפו של ההסכם מותנה בכך שיפורסם צו הרחבה המרחיב את הוראותיו ומחיל אותן על כלל המשק.

הודעה על כוונה להרחיב את ההסכם בצו הרחבה פורסמה ביום 3.3.2026. על-פי הדין הנוכחי, פרסום הצו עצמו יכול להתבצע רק בחלוף 30 ימים ממועד פרסום ההודעה על כוונה לפרסומו. על שולחן הכנסת מונחת חקיקה שלפיה תתקצר התקופה ל-7 ימים, אך בשלב זה היא טרם נכנסה לתוקפה.

להלן עיקרי הוראותיו של ההסכם הצפויות להיכלל בצו ההרחבה, ולחול רטרואקטיבית ליום 1.1.2026:

הארכת התקופה בה חל איסור על פיטורי עובד.ת ששירת.ה במילואים ל-60 ימים –

• התקופה המוארכת תחול על עובד ששירת לפחות 60 ימים במילואים במהלך שנה קלנדרית, ולפחות 7 ימי מילואים רצופים.
• התקופה המוארכת היא 30 ימים נוספים (מעבר ל-30 הימים הראשונים שבהם חל איסור פיטורים מכוח החוק).
• בתקופה המוארכת הגורם המוסמך לתת היתר לפיטורים הוא ועדת פיקוח ייעודית במשרד העבודה (הוועדה אינה פעילה היום, אך פעילותה צפויה להתחדש עם פרסום הצו). במקרה שאין מחלוקת בין המעסיק.ה לבין העובד.ת, הפיטורים ייכנסו לתוקף בתוך 5 ימים מהודעת הוועדה על כך, וללא דיון.

איסור פגיעה בהכנסה, הוצאה לחל"ת, ניוד או שינוי מטלות בעת שירות מילואים ו-60 ימים לאחר סיומו –

• על פי החוק, חל איסור לפגוע בהכנסה של משרת.ת במילואים, ובכלל זאת הוצאתו לחל"ת, במהלך השירות וב-30 הימים שלאחריו. צו ההרחבה מרחיב את תקופת האיסור ל-30 ימים נוספים (ובסה"כ – 60 ימים). האיסור לא יחול על פגיעה בהכנסה לפי דין או הסכם קיבוצי, וכן על פגיעה ברכיב שכר המשולם לפי תפוקה, ובלבד שהפגיעה בתפוקה לא נגרמה מסיבות התלויות במעסיק.ה.
• חל איסור על פגיעה בתנאי ההעסקה של משרת.ת במילואים, ובכלל זה ניוד וגריעה או הוספה של מטלות, במהלך שירות המילואים ובמהלך 60 הימים שלאחריו.

ימי היעדרות נוספים לבן/בת זוג של משרת.ת מילואים –

• לעובד שבן/בת הזוג שלו/שלה משרת במילואים מעל 30 ימים בשנה קלנדרית תהיה זכאות לימי היעדרות נוספים מהעבודה, שבגינם ישולם שכר מלא על-ידי המעסיק.ה.
• ניתן לנצל את ימי ההיעדרות הנוספים לאחר המטרות הבאות:
  • מחלת ילד.ה עד גיל 14, או ילד.ה עד גיל 18 החולה במחלה ממארת או נזקק לדיאליזה.
  • טיפול בקרוב.ה עם מוגבלות.
  • טיפול בהורה חולה.
  • הארכת תקופת לידה והורות.
  • השגחה וטיפול בילד.
  • סידורים הכרחיים לניהול ותחזוקת משק הבית, היכולים להתבצע בשעות העבודה בלבד.
• מספר ימי ההיעדרות תלוי במספר ימי המילואים של בן/בת הזוג:

לעובד.ת שמכסת ימי החופשה השנתית שלו היא 35 ימים או יותר – זכאות למחצית ממספר הימים.

מניעת הגבלה על צבירת ימי חופשה שלא נוצלו –

בשנה קלנדרית שבה חלו נסיבות מבין אלה המפורטות להלן, לא תחול מגבלה על צבירת ימי חופשה שלא נוצלו, וזאת גם אם נקבעה מגבלה כזאת בהסכם העבודה:

• המעסיק לא נתן חופשה לעובד.ת בשנה קלנדרית שבמהלכה התקבלה אחת או יותר מההחלטות המפורטות להלן, שחלה לגבי העובד.ת: הכרזה על מצב מיוחד בעורף; צו 8 לשירות מילואים; הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי פקודת המשטרה; הכרזה על מחלה מידבקת ומסוכנת.
• העובד נעדר בשל שירות מילואים לפחות עשרה (10) ימים רצופים.
• העובד נעדר מעבודתו או לא ביצע אותה בשל הצורך בהשגחה על ילד.ה שמוסד החינוך שלו נסגר בהוראת הרשויות עקב מצב חירום.
• העובד נקרא לשירות עבודה במקום עבודה שניתן לו אישור למפעל חיוני או מפעל לשירותים קיומיים.
• המעסיק העסיק עובד לפי היתר העסקה בשעות נוספות, שניתן או תוקן בשל מצב החירום.

3. מתווה חל"ת ודמי אבטלה לפי מתווה משרד האוצר

משרד האוצר פרסם מתווה סיוע לעסקים, הכולל גם תכנית המאפשרת הוצאת עובדים לחל"ת שבמהלכה יהיו זכאים לדמי אבטלה, בתנאים מקלים ביחס לזכאות בימי שגרה:

• תקופת חל"ת מינימלית שתזכה בדמי אבטלה – 14 ימים (לעומת 30 ימים בשגרה).
• לא ינוכו 5 ימי ההמתנה הראשונים לדמי אבטלה.
• לא ינוכו מדמי האבטלה ימי חופשה הצבורים לעובד.ת אצל המעסיק.ה.
• תקופת האכשרה תהיה 6 מתוך 18 החודשים שקדמו לחל"ת.

המתווה מצריך הליכי חקיקה שטרם הושלמו.

לתכנית המלאה של משרד האוצר – PowerPoint Presentation

אין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי.

נשמח לעמוד לרשותכם.ן ולייעץ בכל שאלה בעניין.