סיכום עם ChatGPT
בפסק דין שניתן לאחרונה (רע"א 51820-02-26 פלדמן נ' אפשטיין) דן בית המשפט העליון (כב' השופט חאלד כבוב) בתחולתה של תניית שיפוט זר בהסכם. תניית שיפוט זר קובעת שהסמכות הבלעדית לדון במחלוקות בין הצדדים להסכם נתונה לבית משפט זר ולא לבית המשפט בישראל. בנוסף, נדונה השאלה האם ניתן להחיל תניית שיפוט זר על תביעה נגד מי שאינו צד להסכם, כאשר עילות התביעה אינן חוזיות.
הנתבע, אזרח ותושב ישראל, הציע לתובע, גם הוא אזרח ישראל ובעל זיקה ישירה לישראל, לבצע השקעה בנכס נדל"ן בניו-יורק, באמצעות שותפות אמריקנית. ההשקעה לא צלחה והכספים ירדו לטמיון. התובע-המשקיע הגיש תביעה נגד הנתבע בבית המשפט המחוזי בירושלים וטען, כי לפני חתימת הסכם ההשקעה הנתבע הציג בפניו מצגי שווא, הסתיר ממנו מידע ופעל בחוסר תום לב, ברשלנות ובניגוד עניינים. הנתבע הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף, בטענה שהסכם ההשקעה קבע שסמכות השיפוט הבלעדית נתונה לבתי המשפט בניו-יורק.
בית המשפט המחוזי דחה את בקשת הסילוק וקבע כי הסכם ההשקעה, שבו נכללה תניית השיפוט, נוגע אך ורק למערכת היחסים שבין התובע לבין השותפות האמריקאית, והתניה אינה חלה על היחסים שבין התובע לנתבע באופן אישי. עוד נקבע כי כתב התביעה עוסק במצגים שקדמו לחתימת ההסכם עם השותפות, וגם משום כך תניית השיפוט אינה מונעת את הגשת התביעה בישראל. הנתבע הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון קבע, כי כאשר מתעוררת מחלוקת פרשנית ביחס לתחולת תניית שיפוט זר ולשון התניה אינה ברורה וחד-משמעית, יש להעדיף את הפרשנות המצמצמת, ולקבוע כי בית המשפט בישראל מוסמך לדון בסכסוך. בית המשפט העליון הוסיף וקבע, כי אין להרחיב את תחולת התניה באמצעות הפניה לסעיפים אחרים בהסכם, מקום שבו נוסח תניית השיפוט עצמה אינו חד-משמעי.
בנסיבות העניין הנדון קבע בית המשפט העליון כי לשונה של תניית השיפוט אינה ברורה וחד-משמעית, הן בשאלת תחולתה ביחס למי שאינו צד להסכם, והן ביחס לטענות שאינן נובעות מההסכם עצמו, אלא עוסקות במצגים שניתנו לפני חתימת ההסכם ובטענה להפרת חובות שאינן חוזיות.
לפסק הדין חשיבות רבה לכל מי שמתקשר בהסכם שכולל תניית שיפוט: על מנת להצליח באכיפת התנייה, יש להקפיד על ניסוח ברור וחד-משמעי. ככל שמבקשים להרחיב את תחולת התנייה – יש לעשות כן באופן מפורש.
מנגד, פסק הדין גם מתווה את הדרך למי שמבקש להתנגד לאכיפתה של תניית שיפוט ובעל דין כזה צריך לטעון לעמימות התנייה ולהעדפת הפרשנות המצמצמת.
.לפרטים נוספים ניתן לפנות לעוה"ד רן שפרינצק ותומר ויסמן, מנהלי מחלקת הליטיגציה במשרדנו.
