בפסק דין תקדימי מהעת האחרונה הבהיר בית המשפט העליון את אופן יישומו של "מבחן הרווח" לצורך חלוקת דיבידנד, כמבחן טכני-חשבונאי שנערך על פי הדוחות הכספיים של החברה.
בית המשפט העליון הבהיר כי לצורך בחינת יסוד “לשם רווח” בעוולה לפי חוק הגנת הפרטיות, יש לבחון את מטרת השימוש במידע ולא את התוצאה בפועל. כלומר, גם אם לא הוכח רווח ממשי, די בכך שהפעולה נעשתה מתוך כוונה להפיק תועלת כלכלית כדי לבסס את יסוד ההפרה. פסיקה זו מחדדת את הפרשנות הרחבה של חוק הגנת הפרטיות ומחזקת את ההגנה על מידע אישי.