סיכום עם ChatGPT
הרבעון שזה עתה הסתיים דרש פעם נוספת התאמות במתכונת ההעסקה לשגרת חירום. ההגבלות שהוטלו על שוק העבודה בעקבות המלחמה עם איראן חייבו מעסיקות ומעסיקים להיערכות חירום ייחודית. על כל אלה אנו מעדכנות באופן שוטף:
בתקווה לימים שקטים יותר, ריכזנו להלן את עיקרי הדברים שחשוב לדעת בנוגע לרבעון השני של שנת העבודה 2026:
עדכון שכר המינימום
על-פי הוראותיו של חוק שכר מינימום, שכר המינימום הוא נגזרת אחוזית של השכר הממוצע במשק, כפי שהוא ב-1 באפריל בכל שנה. בהתאם, ככל שחל שינוי בשכר הממוצע במשק, שכר המינימום מתעדכן מדי שנה במשכורת אפריל (אלא אם נחתמה הוראת שעה שמונעת את העדכון, דבר שנעשה בעבר אך לא נעשה בשנה זו).
בהתאם לעדכון השכר הממוצע במשק בשנה זו, שכר המינימום החל ממשכורת חודש אפריל 2026 (המשולמת בתחילת חודש מאי 2026) יעמוד על 6,443.85 ש"ח לחודש.
שכר המינימום השעתי יעמוד בפועל על 35.4 ₪ לשעה*.
*החלק ה-182 של שכר המינימום החודשי (אף שהחוק לא תוקן בהקשר זה כאשר קוצר שבוע העבודה במשק ל-42 שעות, והוא עדיין נוקב בחלק ה-186 של שכר המינימום החודשי).
עדכון "ערך שעת עבודה" לקבלנים בתחומי הניקיון; שמירה ואבטחה; הסעדה – כתוצאה מעדכון שכר המינימום
בהתאם לתקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (רכיבי השכר המרכיבים את ערך שעת עבודה וערך שעת עבודה לעובד קבלן), תשפ"ג – 2023, ערך שעת עבודה מינימלי שניתן לקבוע בחוזה עם קבלן שירות בתחומי הניקיון; שמירה ואבטחה; הסעדה נגזר משכר היסוד של העובד.ת. על-כן, ככל ששכר היסוד שנלקח בחשבון בחוזה שבין מזמין השירות לבין קבלן השירות הוא שכר המינימום (או סכום הנמוך משכר המינימום השעתי המעודכן) – יש לעדכן את ערך שעת העבודה בהתאם לעדכון בשכר המינימום.
לתשומת ליבכם:
חגים ומועדים החלים ברבעון השני של שנת 2026
ברבעון השני של שנת 2026 יחולו חגים של דתות שונות:
חגים יהודים:
פסח – 2.4.2026 ו-8.4.2026
חג השבועות – 22.5.2026
חגים מוסלמים (המועד עשוי להשתנות):
עיד אל אדחא (חג הקורבן) – 27.5.2026-30.5.2026
הראשון במוחרם – ראש השנה המוסלמי – 17.6.2026
חגים נוצרים:
יום שישי לפני חג הפסחא – 3.4.2026
יום שני לפסחא – 6.4.2026
יום עליית ישו השמיימה – 14.5.2026
יום שני לשבועות – 24-25.5.2026
על-פי החוק, עובדות ועובדים שאינם יהודים זכאים לבחור כימי חגם את ימי החג לפי דתם או את ימי החג היהודים.
עובד.ת שבחר.ה בימי החג היהודים, זכאי.ת לנצל יום חופשה אחד מתוך ימי החופשה השנתית הצבורים שלה/שלו באחד מימי החג של דתה/דתו, על-פי הודעה למעסיק.ה וללא צורך לקבל אישור.
לעובדות ועובדים שמשכורתם משולמת על בסיס חודשי תשולם המשכורת הרגילה בחודש שבו חל חג, ללא תשלום נוסף בגין החג.
עובדות ועובדים ששכרם משולם על בסיס יומי או שעתי זכאים לתשלום "דמי חגים" בגין יום החג שבו לא התקיימה עבודה, וזאת אם עבדו במקום העבודה 3 חודשים לפחות לפני החג, ולא נעדרו מן העבודה יום לפני החג ויום אחריו שלא בהסכמת המעסיק. אין זכאות לתשלום דמי חגים עבור יום חג החל בשבת.
בנוסף לחגים הדתיים, יחולו גם המועדים והחגים הבאים:
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור
יום הזכרון יחול השנה ב- 21.4.2026.
על-פי החוק – הורה; סב/סבתא; בן/בת זוג; ילד/ילדה; אח/אחות – של חלל מערכות ישראל, רשאים להיעדר מעבודה ביום הזכרון, ללא ניכוי מן השכר או מימי החופשה של העובד.ת.
עובד.ת שאינה/אינו קרוב משפחה כאמור, זכאי.ת לנצל יום חופשה אחד מתוך ימי החופשה הצבורים שלה/שלו ביום הזכרון, על-פי הודעה למעסיק.ה וללא צורך לקבל את אישורו.
יום העצמאות
יום העצמאות יחול ביום 22.4.2026.
על-פי החוק, יום העצמאות הוא יום שבתון (למעט תחבורה ציבורית ושירותים נוספים שנקבע בצו כי יפעלו כרגיל), המתחיל בערב החג בשעה 20:00 ומסתיים ביום החג בשעה 20:00.
לא ניתן לחייב עובד.ת לעבוד ביום העצמאות, אלא נדרשת הסכמה לכך (למעט בשירותים שהוכרזו בצו כאמור).
בהתייחס לשכר של עובד.ת שיעבוד/תעבוד בפועל, מכוח הסכמה או במקומות עבודה שהוכרזו בצו – לפי הפסיקה הזכאות היא לשכר בשיעור 150% לפחות. לפי פסקי דין מסוימים הזכאות היא לשכר בשיעור 200% (או 150% ותוספת יום מנוחה חלופי).
על-פי הנחיות המוסד לביטוח לאומי, עובד.ת המשרת.ת במילואים ביום העצמאות, זכאי.ת בגין יום זה הן לשכר הרגיל (כמו שאר העובדים במקום העבודה) והן לתגמולי המילואים.
פסק דין חדש: גמול גלובלי עבור עבודה בשעות נוספות לעובד שעתי; גמול גלובלי העולה משמעותית על היקף השעות הנוספות שבוצע בפועל עלול להיחשב פיקטיבי
מעסיקים רבים נוהגים לשלם לעובדים גמול גלובלי עבור עבודה בשעות נוספות, המשולם כסכום חודשי קבוע. הגמול משקף, לפי סכומו ביחס לסכום שכר הבסיס, היקף מסוים של שעות נוספות בכל חודש.
בפסק דין חדש של בית הדין הארצי לעבודה, נדונה שאלת החוקיות של גמול גלובלי בגין שעות נוספות לעובד שעתי, ששולם כתוספת קבועה לכל שעת עבודה. בית הדין הארצי קבע כי ניתן לשלם לעובד שעתי גמול גלובלי עבור עבודה בשעות נוספות – גם כתוספת שקלית קבועה לכל שעת עבודה.
בקרב מעסיקים רבים עולה מפעם לפעם החשש, כי אם העובד אינו מבצע די שעות נוספות על פי ההסדר, הגמול הגלובלי בגין שעות נוספות יסווג כ"שכר", ויהווה בסיס לתשלומים נוספים כגון פנסיה, פיצויי פיטורים, דמי חופשה ודמי מחלה. בהתייחס להיבט זה נקבע בפסק הדין, כי כאשר הגמול הגלובלי עולה באופן משמעותי על הגמול שהיה משתלם לפי חישוב השעות הנוספות שבוצעו בפועל – רק החלק העודף על גמול השעות הנוספות שהיה משולם בפועל עלול להיחשב פיקטיבי וייקבע שמדובר ב"שכר מוסווה", אשר לא שולמו בגינו זכויות סוציאליות.
המשמעות למעסיקות ומעסיקים: תשלום גמול גלובלי בגין עבודה בשעות נוספות לעובדים שעתיים הוא אפשרי. תשלום גמול גלובלי מחייב בכל מקרה (הן לעובד חודשי והן לעובד שעתי) בחינה זהירה ומעקב שוטף. מומלץ לוודא כי ההסדר מעוגן בהסכם ההעסקה, כי נקבע במפורש לא רק הסכום אלא כמה שעות נוספות הוא משקף, כי הגמול הגלובלי משתקף בבירור בתלושי השכר כתשלום נפרד, וכי שיעורו אינו יוצר פער מהותי ומתמשך העלול לחשוף את המעסיק.ה בדיעבד לחיוב רטרואקטיבי בגין זכויות סוציאליות. כאמור, בהתאם לפסק הדין, היקף הסיכון הינו רק ביחס לחלק העודף.
פסק דין חדש: למרות תניית שיפוט זר בתכניות תגמול הוני – בית הדין עשוי להותיר את הדיון בישראל
הסכמי הענקה המקנים אופציות ומניות לעובדים, במסגרת תוכנית תגמול הוני שמפעילה חברה, כוללים לעתים קרובות "תניית שיפוט", הקובעת מהי המדינה שבה יידונו מחלוקות בקשר להסכם. במקרים שבהם האופציות המוענקות לעובדים הן של חברה זרה, שהיא החברה האם של החברה הישראלית המעסיקה את העובד, נקבע לעתים בהסכם ההענקה, כי הליך משפטי בקשר לאופציות יתברר במדינה זרה, ולא בישראל ("תניית שיפוט זר").
בפסק דין חדש של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, נדחתה טענתה של המעסיקה, כי יש לתת תוקף לתניית השיפוט הזר שנקבעה בהסכם האופציות, וכי בהתאם לה, בית-המשפט הישראלי הוא "פורום לא נאות".
בית הדין האזורי קבע, כי התובעים, אשר הועסקו בחברה ישראלית והיו זכאים למניות חסומות של החברה הגלובלית, רשאים לברר את תביעתם בישראל, אף שבהסכמי ההענקה ובתכנית ההונית עצמה נכללה תניית שיפוט וברירת דין זר, הקובעת כי הסכסוך יתברר בקליפורניה. נפסק, כי מירב הזיקות למחלוקת הן לישראל, שכן הזכויות נתבעות בזיקה ליחסי העבודה שהתקיימו בישראל, וכי יש להביא בחשבון גם את פערי הכוחות בין העובדים לבין התאגיד הגלובלי שניסח את ההסכמים. על יסוד שיקולים אלה נדחתה הבקשה לסילוק התביעה, ונקבע כי בית הדין בישראל הוא הפורום הנאות לדון בה.
המשמעות למעסיקות ומעסיקים: תניית שיפוט זר בתכניות תגמול הוני אינה מבטיחה שההליך יתברר מחוץ לישראל. כאשר המחלוקת נטועה ביחסי העבודה בישראל – בית הדין עשוי להעדיף את הפורום המקומי.
יודגש, כי מדובר בהחלטה של בית הדין האזורי (ולא בפסיקה מחייבת של בית הדין הארצי), אך היא משקפת מגמה זהירה בכל הנוגע לאכיפת תניות שיפוט זר בהקשר של תגמול הוני לעובדים בישראל.
גילוי דעת בנושא הסכמה בדיני הגנת פרטיות
ביום 25.2.2026 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות גילוי דעת בנושא הסכמה בדיני הגנת הפרטיות. גילוי הדעת מבהיר את עמדת הרשות באשר ליישום עקרון ההסכמה בראי המציאות הדיגיטלית המתפתחת. מחלקת הפרטיות, הסייבר וטכנולוגיות המידע במשרדנו פרסמה הסבר מקיף לגילוי הדעת.
הרשות להגנת הפרטיות מבהירה בגילוי הדעת, בין השאר, כי קיימת חובת יידוע מוגברת כאשר קיימים פערי כוחות בין הצדדים, כגון ביחסים בין מעסיק.ה לעובד.ת. עוד נקבע, כי הסכמה לפגיעה בפרטיות הניתנת במסגרת יחסי עבודה היא הסכמה "חשודה", ובמצבים מסוימים הנטל להראות כי ההסכמה ניתנה מתוך רצון חופשי של העובד עשוי להיות על כתפיו של המעסיק.
תיקון לחוק: קבלת מידע פלילי על מעורבות בעבירות טרור מצד מועמד לעבודה
ככלל, לפי חוק המידע הפלילי ותקנות השבים, תשע"ט – 2019, למעסיק אסור לדרוש או להביא בחשבון בין שיקוליו בקבלת החלטה מידע פלילי של עובד או מועמד לעבודה (למעט גופים מסוימים שמוגדרים בחוק).
החל מתאריך 24.8.2026, מעסיק יהיה רשאי לבקש מהמשטרה, בהסכמתו של מועמד לעבודה שהוא בגיר, הודעה שבה יצוין אם למועמד יש או אין רישום פלילי בעבירת טרור חמורה או בעבירת גילוי הזדהות עם ארגון טרור.
אם קיבל המעסיק הודעה מהמשטרה בדבר קיומו של רישום פלילי בעבירות אלה, עליו לאפשר למועמד למסור מידע על מהות העבירה, נסיבותיו האישיות של המועמד, ושיקומו, לפני שיחליט אם להעסיקו או לדחות את מועמדותו.
למעסיק אסור לייצר עותק של המידע שנמסר לו, למסור אותו לאחר, או לעשות בו שימוש לתכלית אחרת.
הגדלת הסבסוד היומי לארוחות לעובדי שירות המדינה
ביום 18.3.2026 נחתם הסכם קיבוצי לפיו החל מיום 1.4.2026 יעלה הסבסוד היומי לארוחות לעובדי המדינה מ-22 ש"ח ל-30 ש"ח.
